מה שבראש שלי

אתמול- 19:42

אני רוצה לצום, אני רוצה לדלג על ארוחת הערב. אני יודעת שזו שליטה מדומה, אבל זו שליטה מדומה שאני צריכה כרגע. כשהכול ארעי סביבי, לא וודאי , אני מריכה את השליטה בחיים, ואם אין אז אני אשיג לי אחת גם אם מומצאת. אני רוצה לקום בבוקר בלי כרס , לקום עם בטן לא נפוחה, לראות שוב את חיתוכי הפנים, לראות את פניי רזות שוב. הן גם כך רחבות.. לראות את קו הלסת שלי שוב, בתקווה שאוכל להמשיך עד מחר בערב או אפילו עד שבת בצהריים. הלוואי. זה לא יפתור כלום וזה יפתור הכול.

20:50 - אני שמחה שאמרתי לא לחטיף כלשהו, גם אם הריח מגרה , הוא לא . אני גאה בעצמי, אני מתחילה להרגיש התכווצויות בבטן . אם אהיה רזה יותר בשו"ש הבא. הלוואי.

עכשיו- אתמול בלילה הצלחתי לדלג על ארוחת הערב.. מה שבשורה התחתונה לא היה כזה קשה בהתחשב בעובדה שאתמול אכלתי מרבית שעות הערות ג'אנק פוד מגעיל.

היום בבוקר אמרתי לעצמי שאחזור חזרה לחדר לישון, לא הצלחתי. עזרתי בתורנות הבוקר, ונשארתי. לא חשוב שאכלתי המון סלט, לא חשוב בכלל.

קשה לי לחזור לצום והלוואי שזה לא היה כך. אני רוצה לצום עד מחר בצהריים, 24 שעות +-, לא ללכת היום לפאב אלא לישון, לקום מחר בצהריים לצום. לאכול ארוחת בוקר קטנה ואז להמשיך לצום עד ראשון בבוקר. ככה לאט לאט ארגיל את עצמי חזרה לצום, הלוואי שאלו לא יהיו רק מילים, הלוואי.

יאללה. אני אדרבן את עצמי, אני יכולה. בכל מקרה אכלתי הבוקר 6 כפות סלט, 4 כפות חביתה, חצי כוס לימונדה שדמתה יותר למיץ לימון, את כל זה בסביבות 8:00 עד 8:25 . אח"כ ברבע לעשר עוד אגס ענק, ואח"כ עוד שלושה מקפאים של סחלב- שתכלס ממש מגעיל אבל הייתי צריכה מתוק. אני מאוכזבת מעצמי.

אני לא רוצה שהבלוג יהפוך ליומן דיאטה, אני מקווה שאני אצליח לעשות את זה , ולא אצטרך לדווח על הכול כל הזמן. אני לא בטוחה עד כמה זה טוב שכך אני עושה, מצד אחד זה אמור להיות היומן שלי, מצד שני אני לא רוצה להרגיש מותקת או משהו, אני לא רזה , לא שמנה, אבל מאוד שמנה. הלוואי שאטצליח להתמודד עם זה בדרך שאינה הרסנית.