באמת? לא יודעת.

טוב תכלס לא הבנתי בכלל למה הוא נפרד ממני, אבל וואטאבר אני גם לא רוצה לשאול.

זה יהיה מוזר, אבל כלכך אין לי כוח להוסיף "לרשימה" הזאת עוד אחד שצריך להתעלם ממנו. כן יש לי יותר מידי כאלה ><

כבר דיברנו.. הוא אמר שאני חשובה לו ופה נגמרה השיחה. אחר כך ידיד שלי עשה פדיחה ודיברנו שוב.. רגיל אבל שונה. אני שונאת שהוא מתנצל כלכך הרבה זה פשוט מציק.

אני מודה, לא חשבתי שהוא יעשה את זה ושזה יגמר כלכך מהר. באמת חשבתי והאמנתי שנהיה קצת יותר זמן.. רציתי את זה.

לא ציפיתי וגם הופתעתי למרות המתח שהיה ביננו באותו יום. הוא סתם חיבק אותי שנפגשנו. ושהוא קרה לי הייתי בטוחה שהוא ישאל למה אני מבואסת.. בסוף סתם המצאתי שקר מטומטם לזה שהוא לא הסיבה שהייתי מרוחקת כל היום.. בסדר אני מעדיפה את זה ככה.

אז למה אני לא עצובה? סתם עצבנית על העולם.

הא כן, אולי כי גנבו לי ת'ארנק כוסאמאמאמא שלהם בני זונות. @: