אפילו לא הייתי עם בגד ים, סתם עם גופיה ושורט על החוף..
הוא היה יותר גדול ממני, אולי אפילו בן 17-18..
הרגשתיי רע עם זה, במיוחד כי בדיוק לפני רגע הזכירו לי את מי שפגע בי כלכך וניצל אותי.
אני לא אפגע יותר. זה מה שהבטחתי לעצמי.
מספיק לי עכשיו לגלות שכל מי שהכרתי הופך לאט לאט לעוד מושפל חרמן שמנצל כדי לצאת גבר. אני שונאת כאלה זה מחליא אותי.
התופעה הזאת כל כך צריכה להיגמר, אני כל הזמן שומעת על עוד אחד שניצל אותה או נישק אותה כדי לנסות עלק. איכסססס אוף.
אני רוצה אותו? או לא? אני לא יודעת. המרחק זה התירוץ שלי. אבל תכלס, אני כבר לא יודעת אם אני באמת סומכת עליו כי אני כבר לא סומכת על אף אחד.
אני יודעת שהוא סיפר לי משהו שלא מספרים סתם ככה לכל אחד, וזה כן משהו שאני אמורה להעריך, ואני מעריכה. אבל איך אני יכולה לדעת שהוא לא סתם שיקר לי והמציא סיפור? הכל יכול להיות.
אני רוצה שיאהבו אותי, ולא את הגוף שלי. למרות שאין לי מושג מה יש לאהוב בו. אולי העובדה שקל להשיג אותו? אז זהו שלא. לא יותר. אני לא אתן. זהו נגמר. אני לא נואשת ואני לא מחפשת שיגעו בי. זה הכל.
הוא אמר לו שיעזוב אותי, שאני לא זורמת.
והוא בכל זאת נשאר איתי. אני יודעת שהוא רוצה אותי, זה ברור וכולם רואים את זה. אבל מה איתי?
או אולי הוא לא באמת אמר לו את זה? והוא שיקר? כל דבר יכול להיות שקר, אבל תכלס למה שישקר לי? אני מאמינה שהוא יגיד דבר כזה, זה מתאים לדבר שהוא הפך. איכס ילד דוחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
