אני מניחה שהמצב של - אני מבינה את העולם,
לא ממש הולך לקרות בכמה שנים הבאות.
אפעם לא באמת ירדתי לסוף דעתם של אנשים.
אפעם לא חשבתי שלבנאדם הזה והזה יש היגיון בריא.
אפעם לא חשבתי שלי יש היגיון בריא.
תאמת, אני לא באמת יודעת מהזה היגיון בריא.
אני יודעת שאני, לא חושבת כמוהם.
מיזה כמוהם ?
שאר העולם.
נקודת מבט משונה.. אני יודעת.
מאז ומתמיד הייתה בי מין הרגשה של, משהו לא בסדר.
ואם אני לא רואה עכשיו מה לא בסדר, אני אמצא את זה.
כי במוקדם או במאוחר זה יצוץ.
כי תמיד יש משהו לא בסדר.
כי חייב להיות משהו לא בסדר איתי.
למה דחפתי את אמא לקחת לי פסיכולוגית ?
כי רציתי את היכולת להצביע עם האצבע על, מה לא בסדר איתי.
למ אני ככה , ושאר העולם לא ?
למה יש את זה ואת זה וזה וזה, ואיך קוראים לזה, ומה זה עושה ?
אני חייבת לתת לדברים שמות. חייבת את ההגדרות.
אני החלטית ויודעת לקרוא להכל בשם.
הפסיכולוגית שלי צוחקת עלי שאני כמו DSM מהלך.
*ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן.*
אם אני לא יכולה לדעת. לשלוט במצב הקיים.
לקרוא למה שזה לא יהיה בשם. אני מתחרפנת.
אני צריכה את הידיעה, שמשהו לא בסדר בי, ושאני יודעת בדיוק מהזה.
אני שופטת את עצמי= אני הורסת את עצמי.
הפסיכולוגית שלי, מראה לי כמה אני שופטת את עצמי
הפוסט הזה, זה פשוט פוסט שפיטה עצמית.
http://www.youtube.com/watch?v=c4BLVznuWnU