כל מה שיכול להסתבך? מסתבך!

זה שבנים הם ילדים קטנים, זה ידוע, אבל למה לערב אותנו?

אז, איזה בעיות בנים יש לילדה בת 14 שלעולם לא היה לה חבר??

הרבה, יותר מהמכסה.

בכיתה ד' הייתי נאמנת מחשב, סתם כי מפסידים שיעורים, ושם מצאתי את אהבתי הראשונה, שלעולם לא התממשה או תתממש.

הייתי מחוברת עם עוד ילד מהכיתה, חמוד, לא מקובל ולא לא מקובל (הייתי בכיתה ד', ככה זה היה אז)וכך גם אני הייתי.

וכל פעם  היינו יוצאים בכוונה רבע שעה לפני הזמן, מסדרים את כיתת המחשבים צ'יק צ'ק ו

מדברים כל הזמן שנשאר, שיחות נפש,צחוקים וכל הבא ליד, הזמן האהוב עלי ביותר ביסודי.

אבל אז.

נסעתי לשנה חלומית בארצות הברית

 וכשחזרתי- הוא היה מקובל ערס ואני, שלא הייתי פרחה והייתי חברה של ילדה שכל ה"מקובלות" שנאו.

לא יכלתי לשאת את זה שאהבתי הראשונה כך השתנתה.

כיום, אני מנסה לא לצלוב איתו מבטים, שנינו יודעים מה שנינו הרגשנו. וזה מביך.

רק חבל שידידי וחברותיי איתו בכיתה.

טוב זה היסטוריה.

כיום יש לי שני קראשים, לפעמים חזקים יותר ולפעמים פחות.

הקראשים שלי כולם גבוהים ממני, אני לא אוהבת להיות הגבוהה בחבורה, אז בזוג?!

אחד, נקרא לו א', עושה אצל אחשלי בגן מחוייבות אישית, כך שעם ההורים והמשפחה בכלל, אין בעיות.

הוא חמוד,לא יפה במיוחד, אבל לא אכפת לי, הלב רוצה מה שהלב רוצה

הזוגיות עם ילד שכזה תיהיה ידידות של חודש, ואז רומנטיקה.

מה שאני יודעת זה שכל פעם שאני מדברת איתו בפייסבוק יש לי פרפרים.

הוא לא מהחבורה שלנו. הוא נקרא חוצן=חבורה צדדית שמתקשרת לשלנו ולפעמים מתחברות.

וב', לגמרי בחבורה שלנו, חכם , מאוד, חתיך, גם חמדמד.

הקראש עליו היה סמוי עד שראיתי תמונה שלו בפייסבוק תמונה מדהימה,

הכי יפה בעולם.וכנראה שאני מגזימה אבל פתאום הרגשתי משיכה,

 ואנחנו מתאימים לפי איך שאנו נראים לא שזה מה שחשוב גרג'ובה וקץ.

בעיה: אני שונאת את החבר הכי טוב שלו,

 הוא פגע בחברה שלי, זה לא שב' דומה לו,

אבל אני ירגיש צורך תמיד להוכיח את עצמי ולהיות צבועה ליד החבר הספיציפי הזה!

כן, יש את ג'.

לא קשור בכלל לחבורה שאני בה.

הוא איתי בכיתה ובשיעורים אנחנו פשוט- בוהים אחד לשני בעיניים.

בהייה שאומרת : בתיכון, כשלא יהיו חבורות וכלם ישימו פס אחד על השני, נהיה יחד .

 גם מצידי, ככה אני מעדיפה. להתעלם מהעובדה שבי' אהיה כבר בפנימייה.

דליקה זו מזכירה לי מקצת את הראשונה, שנמשכה עד כיתה ו'. וחוזרת לפעמים כיום.

פשוט לא באלי להפגע, שוב.

ניסיתי פעם לראות אם הוא באמת מסכל עלי ולא על הילדה לפני.

וזה  עבד.

הזזתי את הגבות למעלה לסוג של "אתה בוהה בי"? והוא זז באי נוחות, ואז חזרנו לבהות.

וכיף, מאוד כיף.

בהייה תמימה.

בהייה כייפית.

יש על זה שיר. נראלי של הביטלס, אבל אני לא זוכרת אותו כרגע.

בנים, או תינוקיים, או בוגרים מדי.

או ג'סטין ביבר- זה תינוק תינוק תינוק

Little Ms Troubled!

עדכון:

כשראיתי היום את א', הרגשתי שהוא יודע, שהוא רה את הבלוג, שהוא יודע שזאת אני.

שיעור שלם עברתי באמירה לעצמי שאין סיכוי, ושאני סתם לחוצה.

הפסקה לאחר מכן הייתי צריכה ללכת לשאול מורה אחד משו וגם הוא היה צריך, לאותו מורה.

קצת התביישתי אז לא דיברתי הרבה,כמוח שהייתי צריכה , הזדמנות מדהימהה

ופספסתי אותה.

באסה .

לא נורא, נראלי שגם אני מוצאת חן בעינייו,

כך שעד ההזדמנות הבאה, אני מקווה שלא יעבור הרבה זמן  

Little Ms Making Her Own Troubles