בזמן האחרון כל מה שאני עושה זה ללמוד, יום קוראת וממרקרת יום מסכמת. ככה זה, לשבת מול הלפטופ להסכל על כל המידע שמירקרתי לי לעצור שנייה לעכל את כל האותוית הקטנות שרצות לי מול העיניים ולסכם אותם בצורה עניינית במסמך וורד , כדי שיהיה לי קל יותר. ולא משנה כמה אני לומדת אני מרגישה אני לא מתקדמת. זה בסדר כי זה כרגע שלב המבואות ויש מלא מידע ועוד שנייה זה כבר יפסיק להיות מסיבי ויותר לעניין.
אני נכנס לדכאונות מטורפים, נכנסת מתחת לשמיכה ומתחפרת שם לכמה שעות וקמה עייפה יותר מהרגע שהלכתי בוא לישון. קצת חסר לי כוחות לעשות דברים, לא יודעת בדיוק מה עובר עלי כרגע אבל אני יודעת שזה משהו לא טוב. בגלל זה אולי בחרתי ללכת לפסכיאטר אבל אני.. כבר ניסיתי את כל התרופות.
אבל זה בסדר, זה תמיד ככה, תקופות כאלה של חוסר יציבות ליציבות לשגעון. נו ככה זה בחיים.
אז אני גאה בעצמי כי סיימתי את כל החומר לימוד שלי להיום,
ואני כבר משוכנעת שאם אני ממשיכה בקצב הזה אני אצליח.
יהיה בסדר.
זה מעודד.
נשיקות חברה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קן הקוקיה