איך להימנע מרכלנות על חברים
במקרה זה, אכן, אין דבר כזה "בלתי נמנע". זה נמנע ועוד איך, ואפשר למנוע זאת!
נכון, לפעמים רוצים קצת לרכל עם החברים ועם כולם, ככה בקטנה, ואני חייבת לומר שגם אני עושה את זה לעיתים... אבל אני יודעת לעצור כשצריך ומקווה שגם אתם, כדי שלא יווצר מצב לא נעים בו תרכלו על חברכם וכו', מה שיגרום ככל הנראה לניתוק הקשר ביניכם! וכן, אני יודעת שאתם לא רוצים את זה. לא צריך לצעוק!
עדיף לא לרכל בכלל, לא בשביל להיות קול ולא בשביל שום דבר אחר. אבל אם זה קורה, איך עוצרים?
שימו לב לאן מתגלגלת השיחה. אם מתחילים לדבר על חברכם, תאמרו שזה לא יפה ושהוא לא נמצא כאן. לא משנה מה יגידו לכם על תגובה זו, זה מה שאתם צריכים להגיד. פעם לדוגמה, לי זה קרה, וכשהתערבתי קראו לי "ריגשית" וטענו שאני נעלבת במקום חברתי. לבסוף התברר שסיפרו לחברתי משהו אחר לגמרי כדי שהן לא יהיו הבנות המנותקות (אוי, המעמד. בנות, מה תעשו בלעדיו...), וכך גם הבנו מה בעצם קורה וכמה צבועות חלק מהבנות. טוב, דיכאתי אתכם, נחזור לנושא: אם זה לא עוזר, פשוט תעזבו את המקום ותגידו לחברכם. אולי זה יפגע בו, אבל אם הוא יגלה בדרך אחרת וידע שלא סיפרתם לו על כך, זה יכול להיות מצב עוד פחות נעים. אני אישית חושבת שגם אם הם לא מפסיקים צריך להעיר שוב עד שיפסיקו לרכל על חברך (או בכלל), כדי שדבר זה לא יחזור על עצמו. בהצלחה.
ריכלו על חברך
מצב לא נעים. נכחת במקום בו ריכלו על חברך ואין לך מושג מה לעשות. הנה כמה עצות:
אמרו להם להפסיק! זו לא עצה, זו דרישה. איזה מן חברים אתם אם אתם לא גורמים לרכלנים להפסיק לקשקש?
ספרו לחברכם! כמובן שהוא בסוף יגלה, ואם ידע שאתם ידעתם ולא גיליתם לו... זה בהחלט לא יהיה נעים!
להתעקש על זה! אוי בחייכם. הם לא הפסיקו? לא עוזבים את המושכות, מחזיקים אותן חזק יותר! אל תנוחו עד שיפסיקו.
לא להחזיר! ריכלו עליכם או על חברכם, לא משנה. לא אהבתם את זה, לא משנה. אל תרדו לרמה של הרכלנים!
הסברים יותר ארוכים (איך לא?...):
תדרשו מהם להפסיק. כן, יכול להיות שיכנו אתכם "ריגשים" או יאמרו לכם "מה אתם נעלבים בשבילו?". זה משנה? לא!
הם יפסיקו וזה לא משנה איך ולמה וממתי. הרי אתם רוצים שחברכם יהיה נקי מכל רכילות, לא?
ספרו לחברכם! כשמתאפשר לכם ספרו לו, לא יהיה לו נעים לגלות בדרכים אחרות. וגם אם זה כואב ופוגע, אני חושבת שהוא יעדיף לדעת.
תתעקשו על זה: אם הם לא מפסיקים תתעקשו, תדרשו, אפילו הכו באגרופיכם על השולחן (ולא על מישהו!)... רק שיפסיקו. אז מה אם הם לא מפסיקים ונמאס לכם להתעקש, לא עוזבים את המקום והולכים. ככה בכלל לא תשיגו כלום. ימשיכו לרכל על חבריכם, ובנוסף, אולי - עליכם ועל היציאה המטופשת שלכם... רק שיפסיקו, ואם ירכלו עליכם בעקבות זה? כן, זו אכן בעיה. מה עושים?
אפשר לדבר איתם ולגרום להם להפסיק בדרך נוחה ונעימה כדי שיפסיקו לרכל בכלל ובטח שלא עליכם. לא מפסיקים? שימו פס, ואפילו שניים! נשמע פשוט? זה לא. אבל ברגע האמת אני מקווה שתדעו לעשות את זה...
לא להחזיר: כתבתי שיר על כך. זה הולך ככה: לאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלא להחזיר!
אז מה אם אתם כועסים ומעוצבנים, אל תרדו לרמה שלהם. זה רק יפגע בכם עוד יותר בסופו של דבר!
אז - קדימה, ואל תשכחו שאתם יכולים הכל!
איך להתמודד עם חבר חטטן
הרבה אנשים חושבים שחבר חטטן וחבר קרציה זה אותו דבר, אבל זה לא בדיוק ולכן אלו שני מדריכים שונים... למרות שבדרך כלל, לפי מה שאני שמתי לב, הקרצייה והחטטן הם אותו אדם
החבר החטטן: מהו?
הוא החבר שרוצה לדעת מה אתם עושים, איפה אתם נמצאים, למה אי אפשר לבוא אליכם... איך מתמודדים עם חבר כזה?!
הלו, אתה ממש חודר לי לפרטיות!
איך מזהים את החבר החטטן ומפרידים אותו משאר החברים? כי לפעמים חבריך כן רוצים לדעת איפה אתה נמצא ולמה אי אפשר לבוא אלייך מתוך סקרנות או דאגה, והם ממש לא חטטנים ומציקים. לרוב החטטן הוא זה שלא בטוח בחברות שלכם ולא יודע אם אתם משקרים לו, עובדים עליו או שסתם לא בא לכם להתראות איתו כי אתם עייפים - והוא ישר חושב שאתם רוצים לחסל את כל החברות הזו ביריית אקדח...
עוד משהו שלפי דעתי מאפיין את החבר החטטן הוא קנאה. לפעמים לא רואים את זה, אבל היי, אנשים? עיניים על המטרה!
אותו חבר שואל כל כך הרבה שאלות ולא בטוח בקשר שלכם משום שהוא ככל הנראה מקנא בכם. רוצה להידמות לכם. לבלות איפה שאתם מבלים, לעשות מה שאתם עושים, לדבר כמו שאתם מדברים. ולפעמים הוא גם מרגיש נחות מרוב קנאה ומכאן רצונו לבדוק מה אתם עושים.
אם לא עוזר להתעלם והוא ממש קרצייה מקורצצת ומקרצצת, דברו איתו. תסבירו לו שקצת לא נעים אליכם ושלדעתכם הוא יותר מידי איתכם ולדעתכם צריך לשמור קצת על מרחק. מה שכן, זה גם המתכון לחברות בריאה - תתגעגעו קצת אחד לשני חחחח...
אם זה לא עוזר והוא ממשיך להציק, כנראה שהוא באמת דבק דביק במיוחד! אולי תרצו עוד להמשיך לדבר איתו לפני שאתם עושים את המהלך הבא שאני מציעה, אך ההצעה שלי בינתיים היא כזאת: לשמור מרחק!
במוקדם או מאוחר אותו חבר יבין שהמרחק הזה מציק לו, ושאולי מה שרציתם הוא באמת - מרחק! (כמובן שקצת יותר קטן מזה...)
חיטוט בחייך האישיים והעברת "הממצאים" לחבריך
מי שלא הבין את הכותרת, אני אסביר את המעשה המגעיל זה: שמעתם פעם על חברים שגילו פרטים על איזה ילד, למשל שהוא ישן עם דובי או שהוא חבר בסתר של כך או כך והבטיחו לא לגלות? כן, הם לא חברים אמיתיים והם חברים מזוייפים. נכון. אבל שמעתם על הדבר המגעיל עוד יותר והרכלני, של העברת המידע האישי הזה לחברים אחרים? הבאתי לכם שתי דוגמאות: עשו זאת לכם ולחברכם. אני מקווה מאוד שאעזור לכם, ועוד יותר מקווה - שדבר כזה לא יקרה לכם ל ע ו ל ם !
מה לעשות אם עשו זאת לחברך
אלוהים אדירים! זה כל כך מכעיס! מי הם, מי הם הטיפשים (סליחה על המילה) שעשו זאת לחבר הכי טוב שלי? מי הם אלו שגרמו לו לבכות ולא לרצות ללכת לבית הספר? זה לא משנה, העיקר שנעשה משהו...
קודם כל, חשוב מאוד שתהיו כתף תומכת לחברכם, תעודדו אותו ותגרמו לו לחייך.הוא צריך אתכם כי זה דבר מאוד מעליב ופוגע!
בינתיים כמובן, תעשו משהו.
אני חושבת שכדאי לפנות למחנכת או למנהלת של בית הספר, כדי שתסביר לכולם שדברים כאלו לא עושים: וגם כדי שלא יצחקו על חברכם בבית הספר. באמת, ספרו לה לא משנה אם קוראים לכם בשמות מגעילים, "מלשן", "שטינקר" וכו', כי בשתי מילים אפשר לענות להם -
ז ה ח ש ו ב !
דברו גם עם הילדים עצמם. אני לא חושבת שהם יפנימו הכל משיחה עם מחנכת, אבל אם אתם תדברו איתם יכול להיות שיקלטו איזה נזקים זה גורם וחשוב מאוד להפסיק עם זה. אם הם בכלל לא חברים שלכם ולא מקשיבים למילה ממה שאתם אומרים, אין בעיה, תמיד אפשר לנקוט בצעד גדול עוד יותר. ספרו להוריכם (ורצוי גם להורים של החבר שלכם, אם הם לא מבינים למה הוא בוכה ובדיכאון כל היום!) והם כבר יעשו את העבודה עם ההורים של אותם הילדים. נכון שזה נשמע כאילו אתם מלשינים או משהו דומה, אבל איך אומרת היועצת בבית הספר שלי? "אין על מה לצחוק פה! זו לא הלשנה, זה דיווח, אז תפסיקו עם זה מיד! שקט שיהיה פה!"
מה לעשות אם עשו זאת לך
"חברים מגעילים, דוחים, סתומים ומפגרים (אוצר מילים יקר, ממש אוצר), אבל לא משנה מה, אני לא ארד לרמה שלהם!" זה מה שאתם חייבים לומר לעצמכם שוב ושוב. מה ששנוא עלייך אל תעשה לחבריך (וגם לאלו שהם אויבים שלך, בת'כלס).
ספרו למחנכת אם אתם רוצים, אבל יותר חשוב: לספר להורים!
אני בטוחה שהם דואגים לכם וידברו עם ההורים של אותם הילדים, עם המחנכת וכל אדם שיכול לטפל בזה, או שאפילו יטפלו בעצמם בנושא זה. אחרי הכל, מי שיכול לעזור לכם פה אלו בעיקר ההורים, ולא תזיק כתף שאפשר לבכות עליה מהחבר או החברה הכי טובים שלכם. גם הם בטח דואגים לכם מאוד, יפנו גב לכל השמועות ויעודדו אתכם. בהצלחה, וצפצפו על כולם אם זה קורה (והלוואי שזה לא, אני חוזרת: אמן!)
למה כל הפוסטים שלי יוצאים קצרים?
סתם. בעיניי זה בסדר, כי השקעתי את הנשמה. אני מאוד מקווה שעזרתי לכם.
שוב - עצה, טיפ, מדריך או משהו - הכל בתגובות או בתיבת המסרים, אשמח לשמוע (:
סיישן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Friends - אתה והחברים. [=
