לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נגד מטוסים.


קצת יותר ממילים אחרונות.

Avatarכינוי:  נעל מטומטמת.

בת: 30




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2018

חוסן.


מדהים כמה המגנים מתפוררים, החוסן שלי הולך ונפגם. אני שחוקה, אני עייפה. אני בורחת לשינה או לעשן כמה שיותר, אני לא מצליחה להתמודד עם המורכבות. 

אני רוצה למות, אני רוצה שזה ייגמר. אני רוצה להיות קדושה מעונה. אני רוצה להתנדנד גבוה גבוה, אנדרטה, מונולית עשוי בשר.

לטבוע באהבה וחסד וקדושה, באמונה שלמה, בעצב בלתי נגמר וחרטות. אני רוצה מקדש לשנאה העצמית, מזבח להתפלל בו לגאולה.

עשר הצלפות על הגב והוא יסלח לך. 

על מה לסלוח?

מה כבר עשיתי?

נכתב על ידי נעל מטומטמת. , 27/3/2018 16:51  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-2/4/2018 20:42
 



הסכמה חופשית.


בלילה דיברתי על הסכמה חופשית, על זה שאין הסכמה חופשית תחת השפעה. ואז הלכתי אל נ"ד לישון, עישנתי קצת לפני השינה, נכנסתי למיטה בכוונה מלאה לישון. הוא תכנן לישון, במקום זה ביליתי את השעות הבאות בלהיות מרכז תשומת הלב. עם גוף מופשט ותפישה מורחבת וזמן נוזלי ללילה מתיש ומצויין. קמה בבוקר מרוצה, מלאת אנרגיות. עובדת, מסיימת מוקדם והולכת לשתות קפה עם השמוק. מתווכחים על מה הקפה הטוב ביותר בתל אביב, לא מגיעים להסכמה.

מנסה לשכנע אותו לרע - בוא איתי לים, עזוב את העבודה. הוא מסרב. אני הולכת. הוא שולח הודעה אחר כך, לא מצליח לעבוד, חוזר הביתה. אומרת שאביא אוכל ואבוא לשבת לשרוף זמן.

מורידים ראש. שיחות שכאילו יצאו משנות השבעים, נונסנס טהור. אני אומרת שאני מרחפת, שאני לא מרגישה את הגוף שלי. הוא מניח יד על הירך הפנימית שלי ואומר שדווקא נראה לו שאני מאוד מרגישה את הגוף שלי. אני נמסה, נאנחת ולא מצליחה לענות כמו שצריך. זה מתדרדר, הוא מפזר לי את המחשבות אחת אחת ואני מסיחה את דעתו כשהשותף לדירה מתקשר. מישהו בא לקפוץ לאסוף משהו, אני נשארת בחדר מחכה וכשהוא חוזר הוא מנסה להגיד שזה לא רעיון משהו ואני שואלת אותו למה הוא חושב ככה.

אין לי שום עכבות, אני מתחננת ומבקשת והוא נענה לבקשותיי. שוב ושוב. אחרי זה אני מבקשת שישאר איתי במיטה עוד קצת ואני מצליחה לגרום לו להישאר לעוד שעתיים. 

אני מרגישה מצויין ואשמה על כמה שאני מרגישה טוב. על זה שאני צבועה, שמרצה על משהו אחד ואז עושה אותו.

אמרנו משהו על חתולים ואמרתי שאני לא חתולה והוא השלים לבד שאני צבוע.

הלב עושה דילוגים קטנים שמסמנים לי להתרחק. זהירות, סכנה.

 

נכתב על ידי נעל מטומטמת. , 21/3/2018 10:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קהות.


אני חושבת שאני מפחדת מלא להרגיש. אני עייפה וההדרכות טובות, היו לי קבוצות מדהימות אבל יש לי עוד כל כך הרבה ללמוד ולשנן.

אני חושבת שאני מנסה להישאר בלופ דחיה, כי אז לפחות אכפת לי ממישהו.

כום עכשיו מדברים על האירוויזיון וזה היה פעם דבר שלי ואני מקנאה ורוצה שזה שוב יהיה רק שלי. ואני שוב מרירה כלפי א"א כי נזכרתי בפעם שבה היינו אמורות לטוס יחד והיא נטשה אותי וטסה עם מישהו אחר.

הדופק שלי גבוה, אני בסטרס תמידי. אני רוצה שהוא יאט, כמעט יעצור, שהדם יזרום לאט וישטוף מהשרירים את כל המתח.

אני רוצה להרגיש, כל דבר, רק להרגיש.

נכתב על ידי נעל מטומטמת. , 15/3/2018 10:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נעל מטומטמת. ב-16/3/2018 15:18
 



לדף הבא
דפים:  

27,812
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעל מטומטמת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעל מטומטמת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)