18.01 מעל קפריסין
אחד הדברים היפים ביותר שיש בחיים המודרנים הן ערים מחלון של מטוס. נקודות קטנטנות של זיהום אור יפהיפה. מפות מאירות כמו סרטן בMRI, הרסניות וזוהרות. תנועות זעירות במרחק ואני נישאת מעל. למעלה, עם רוח ולחץ והרים רחוקים. מקומות שלא ביקרתי בהם, מקומות שמחכים להשאיר בי מעצמם.
19.01 איינדהובן, הולנד
נכנסתי ממש לדמות. יצירתית ואופטימית ורגישה, גרסא מוקצנת של עצמי שהייתי רוצה להיות. רוצה לעזוב, רוצה להיות מספיק טובה לאירופה אבל מתקשה להיפרד מהמדינה שלה. כשהכראוגרף אמר שאנחנו לא טובות מספיק בכיתי. מהדמות, מעצמי, עם דמעות. אני מרגישה שהיא מאוד מבטלת את עצמה לאנשים חדשים, פלוס, נראה לי שהיא א-מינית.
במהלך הארוחה לפני המשחק חטפתי חרדת אוכל אז אני מאוד רעבה. סיפקתי לעצמי קצת אגוזים ובמבה. אני חושבת שהאירית מוצאת חן בעיני אבל אני לא יודעת אם היא בקטע.
20.01 איינדהובן
יום משחק אינטנסיבי.
דיברתי הרבה עם האקטיביסטים מיוון. מ' מהקבוצה שלי יצאה המון לאוף פליי והרגשתי ממש רע עם הקבוצה - לא קשורה והיו רגעים ששנאתי אותן ורציתי את יוון או שוודיה. שוודיה עשו את קנדי סטור.
השותפה שלי לתא ממש נחמד ואדיבה.
ביעוץ הפסיכולוגי היה נחמד אבל לא מצאתי אומץ להתעמת עם הקבוצה על עניין האוף פליי. לפני ההופעה מ' אמרה לי שאם אני לחוצה במשחקיות להפסיק אם זה וזה הרס לי את האימרסיה ושנאתי אותה. היא גם שרה לא טוב.
הגענו למחקום חמישי!
בגלל טעות של פינלנד שנתנו לנו 12 נקודות במקום 1. בכיתי בסוף. היה ממש טוב, משחק מדהים ואמוציונלי ואני אכתוב עליו עוד הרבה.
ישבתי ודיברתי עם ו' מיוון בערך שלוש שעות ואז היא אמרה כמה שאני סקסית ורציתי לעשות אותה באותו הרגע. אני עדיין גם מחבבת את האירית. זה מבלבל. הנשים כאן די מדהימות.
זה באמת כמו חלום שהתגשם, רק הלוואי שלא היו שוברים לי את האימרסיה כל כך הרבה.
21.01 איינדהובן ואז אמסטרדם
המשחק נגמר. שרתי עם יוון דיסני ואז הסתובבתי עם ש' באיינדהובן. לא היה לי אומץ להתעמת עם מ'. ראיתי את הבלוב וקניתי איפור לאחיות שלי. קניתי סים מקומי. דיברנו על פרווה.
ש' לקחה אותי לכנסיית קתרינה הקדושה, כנסיה קתולית נאו-גותית מהממת עם עצמות ועוגב ומקהלה וקשתות. ליידנו היה כנס דיינמו קון וקוספליירים הצטלמו.
נהיה חשוך ממש מוקדם ואני בחזרה באמסטרדם, אני צריכה להגיד למל שאני לא באה. אני צריכה ללכת לבית הכנסת הפורטוגזי. לנסוע להאג.
אני בוסת ושוב במיטה העליונה, יכולה לישון היום. תיכף יורדת למינגלינג, אולי לשתות משהו או לעשן. אני מרגישה בטוחה. טוב פה.
רותם
פגשתי את רותם בלובי מחזיקה שוקו חם. בלונדינית שראתה אותי יושבת לבד שאלה אותי מאיפה אני.
ישראל? גם הוא משם.
עוברים לדבר עברית, מקשקשים ומדברים על לטייל. מחליטים לצאת לעיר. לוקח חצי שעה להתארגן ואז יוצאים הוא אבוד בחיים ואני מדברת - מאניק פיקסי דרים גירל. החלטות ושינויים. מעמידה פנים שאני סגורה על עצמי, מרגישה לא אמיתית. לשנות כיוון, אולי הוא ישנה.
23.01 אמסטרדם
הגרמני נחמד, אבל אני תמיד מרגישה על קוצים לידו. כאילו אני חייבת להבהיר שאני לא מעוניינת כל הזמן, שכחתי לעדכן כבר יומיים. הייתי עייפה. פגשתי כמה נשים נחמדות ועשינו הדרכה תיירותית ביחד. המקסיקנית הייתה מהממת. היום ימים עמוסים וקצת באסה שהגרמני פה, אני חושבת שלטייל לבד יכל להיות נחמד יותר. הכל פה ממש יקר ואני לא יודעת כמה כסף נשאר לי.
היינו במוזיאונים ובכיתי הרבה. אמנות מרגשת אותי, היה ציור של עץ שנגע בי עמוק. רומנטי ומואר. ואן גוך היה פחות טוב. אני רוצה ללכת להחליק על הקרח. אני רוצה להרגיש.
קניתי צעצוע.
שלחתי תמונה לא הולמת לו' ואני מרגישה רע, סקס זה לא עד כדי כך חשוב. כל המחשבות שלי מפוזרת ואנשים בחדר שלי שכבו כל הלילה ב"כן, זה מרגיש כך כך פאקינג טוב" ו"אני אוהב אותך" וקינאתי. רציתי להצטרף אליהם, לנשוך אותם, להרגיש את החום.
24.01 אמסטרדם
היום בכיתי בבית אנה פרנק. זה היום האחרון שלי כאן ואני רוצה לקנות גבינה ואיפור ולאש ואולי פרימארק. נשאר לי עוד קצת לעשן. לא קניתי כלום לש"מ ואני רוצה להביא צעיף לא"א הבן. הולנד יפה וחשוכה. אני מרגישה בטוחה ברחוב אבל רעבה כל הזמן, החרדות בנוגע לאוכל ממש מחמירות. אני רוצה לראות את מוזיאון אשר.
אני רוצה למות.
האג
אני עייפה מכדי לכתוב. הצלתי יונה.
25.01 מעל בולגריה
אני בדרך חזרה לארץ, במטוס. הלב שלי מפרפר ואני לבד. עוד יהיה בלוג כשאחזור? אני קוראת את דם כחול, מזועזעת. אונס, כניעה. אני רוצה לצרוח ממועקה ואני מבינה את חן.
אז השמוק, אני חושבת על החום שלו נגדי. על השפתיים שלי כנגד הצוואר שלו. האצבעות שלו בתוכי. המבט המרוכז שהיה לו פעם.
"מילאתי את חובתי?"
הייתי יבשה אבל רציתי להרגיש אותו. הידיים של נ"ד אוחזות במותניי והם מתערבבים לי. הבטן שלי מתכווצת.
אני רוצה אותם. אותו. אותם.
אני רוצה שהוא ייצמד אלי מאחור, בחטף, בשקט. אני רוצה שהוא יצמיד אותי לקיר ולא אני אותו. אני רוצה הסכמה ורצון ולא כניעה. א"פ, כולם אוהבים אותו והוא יפה אבל כשנכנעתי לו הוא בכה מעלי.
קרוב יותר. אני רוצה מותניים דקיקות לאהוב. לנשוך ברכות שד. רוק, זיעה. הם הזדיינו בחדר מאהבה, לא היה להם אכפת.
אני רוצה.
נמל תעופה בן גוריון
תל אביב יא חביבי תל אביב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעל מטומטמת.