לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


קומץ אופטימיות, קורטוב תלונות ומחלה אחת שצריך להתמודד איתה...

Avatarכינוי:  פונד - הבלוג הישן

MSN:  נופ, אין.




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2011

דופק מואץ ובדידות


המחלה עדיין נמשכת, אומנם היה שיפור במשך כמה ימים, אבל אתמול הייתה הדרדרות חדשה. הרגשתי רע מצהרי שבת והבוקר התעוררתי חסרת אוויר ועם לב שפועם במהירות כזו כאילו יתפוצץ בכל רגע. 121 פעימות בדקה, מהירות, כואבות, מעיקות ואני עדיין משתעלת, עדיין כואבת, עדיין נחנקת. זו דלקת ריאות ואולי כבר משהו אחר מסוכן יותר, רק שאני לא באמת יודעת מה ועל השאלה הזאת יצטרך לענות הרופא שלי אליו אני אגש מחר בשמונה בבוקר ומשם עוד בדיקות של הריאות והלב, צילומים וסריקות והרבה תקווה לסוף של כל הבלגן הזה.

כבר אפשר לראות עלי איך ועד כמה המחלה כרסמה בי: עור חיוור צהבהב-ירקרק, לחיים שמתחילות לשקוע אט-אט, עיניים נפוחות, השיער נושר וכעת הוא אפילו יותר דליל מהרגיל ונראה חסר חיים לגמרי, שבור, מרוט. הצפורניים שבורות וחסרות ברק, הגוף השמין מחוסר תנועה ואני נראת מגושמת כל כך, ערמה של ג'לי הזוחל לאיטו, מדוזת יבשה חסרת צורה. אין לי כוחות או רצון או חשק ל... לשום דבר בעצם, כמעט שום דבר. הדבר היחיד שאני רוצה זה לא להיות לבד.

מחלות הן תמיד תקופות בודדות כי הן מלחמה בה האדם נלחם לבדו. גם לראות אנשים אחרים לא תמיד אפשר כי לפעמים חוששים להדביק ולהפיץ את החולי ולפעמים אנשים מתרחקים ממך כשאתה חולה וקורה גם שאתה בעצמך מתרחק מהבריאים כדי לא לראות את הבריאות הזאת, אותה בריאות שכל כך חסרה לך באותו הרגע. אז גם לי בודד עכשיו, וזה למרות שתמיד יש לי עם מי לדבר והבית מלא אנשים .גם אורחים מגיעים מדי פעם, גם פועלים שונים ומשונים נכנסים ויוצאים מהבית ללא הפסקה כדי לתקן נזילות בצנרת או להניח בלטות או לתקן משהו אחר שנדפק דווקא עכשיו. תמיד יש מישהו חיצוני בבית, וגם בני משפחה יש מספיק ובכל זאת... בכל זאת זה לא זה.

אני רוצה לפתור את הבדידות הזאת במגע ובקרבה, להתכרבל ליד אדם אהוב, להניח את הראש על החזה שלו, להצמיד את אוזני לעור החם ולהקשיב לפעימות הלב הקצובות שאולי יצליחו להחזיר גם את הלב שלי לקצב הנכון, להרגיש את הנשימות שאולי יצליחו לעודד גם את הריאות שלי להתמלא באוויר בקלות. זה הפתרון לאותה בדידות שאני רוצה כרגע, כי דווקא הוא בלתי אפשרי עכשיו. בני האדם לא פעם רוצים את מה שהם אינם יכולים לקבל באותו הרגע ומאמינים שאינם ישרדו את הרגע הזה ללא אותו דבר מיוחל. זו תכונה אנושית ביותר ואין כל כך מה לעשות עם זה.

אני מרגיעה את עצמי עם שוקולד וחליטות צמחים, אבל נראה לי שזה לא משהו טוב במיוחד, בכל מקרה עניין השוקולד.


הרדוף לבן

נכתב על ידי פונד - הבלוג הישן , 27/2/2011 18:25   בקטגוריות תלונות קטנות  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הרדוף לבן ב-1/3/2011 09:44



35,981
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפונד - הבלוג הישן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פונד - הבלוג הישן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)