בהצפת סקרנות חיפשתי את שמו בגוגל
כדי לקרוא את פסק הדין
ובפלאשבק על הספה שנמשך אולי שעה
גוללתי בראש את היום בו העדתי במשפט שלו
ועכשיו אגולל בפניכם
כבר לא בטוחה אם זה באמת קרה או שאולי לא
רציתי לקרוא את התסקיר של המשפט
אם באמת כל מה שאני זוכרת שאמרו
נאמר
איך בחדר מלא מבוגרים העזו לדבר כך לילדה בת 17
הייתי ביום צופה בצופים
זה היה מוצאי שבת באחד השבועות בינואר
בזמן שפירקנו את היער והיה מאד חושך
התקשרה אליי התובעת מטעם המדינה כדי להכין אותי לעדות
וזו הייתה שיחה מאד ארוכה אבל לא היה לי נעים לסיים אותה
ראיתי את הסנדות זזות ממקום למקום למערום, היא רק אמרה לי לתאר בדיוק מה אני יודעת
ואני הגעתי הביתה ב12 בלילה
כדי לקום בבוקר
לבית משפט
שם ב10 פגשה אותי חברה
ואני נכנסתי לדוכן העדים
הייתי צריכה לגולל את האווירה בבית
להסביר את הפוסט שכתבתי בבלוג על המקרה
להגיד למה בחרתי להשתמש במילים כאלה
והוא התפרץ וצעק עליי
ואני התכווצתי
והשופט הזהיר אותו
ועורכת הדין שלו הקישה בעקבים וכמו מאלפת כלבים מופלאה הושיבה אותו חזרה במקום
בחיוך ארסי היא התחילה לשאול שאלות עליי
על בית הספר
הציונים
החברים
ובעצם ניסתה לערער את הלגיטימיות של העדה שהיא אני
הבאתם נערה סוררת שתשב שם על הדוכן
אין צורך להתייחס לבלבולי השכל שם
ואני הרגשתי
איך עורכת הדין הזו
דוקרת אותי פעם אחר פעם
בדיוק כמו שהוא דקר את אמא שלי
פלא שהיא ייצגה את גואל רצון
פלא שהיא מייצגת אנסים
זה המקצוע שלה
אבל באמת
היית חייבת להיות כל כך מרושעת
עד כדי כך שכמעט עשור אחר כך
בשלוש בלילה
עדה שתחקרת
תשב ותכתוב עלייך
כי היא לא יכולה להירדם
או לחשוב על כל דבר אחר
פרט לאיך הטחת בה האשמות
כאילו שהיא זו שדקרה את אמא שלה עם סכין כשהיא אוחזת את אחותה בת השבועיים ומולה יושב אחיה בן השנתיים
רציתי לכתוב לה
לעורכת הדין הזו
אבל מה היא תגיד לי
מצטערת רציתי לנצח בתיק?
זה המקצוע שלי?
או אולי התכוונתי לכל מילה שאמרתי ואת בהחלט נערה סוררת?
מה הטריגר כאן
לכל הדבר הזה
למה זה התאריך והשעה הנוכחיים
אבל אני כלואה לפני עשור
באולם בבית משפט השלום בפתח תקווה
מאחורי דוכן עדים
בו הפכתי להיות נאשמת
כי סיפרתי אמת
למה אף אחד מהם לא חושב על התאריך והשעה האלה של לפני עשור
לא העורכת דין
לא השופט
ולא הדוקר
רק אני עדיין שם
מייבבת מאחורי דוכן עדים
ומנסה להצדיק
למה אני לא אשמה
כשאני בכלל הקורבן
איזה מזל שכתבתי הכל כאן בבלוג
עדות חיה ואמיתית
לכל הטירוף שנקרא החיים שלי
ושוב צריך לאסוף את השברים והדמעות
להכין מטלות זו הדרך היחידה להתקדם בתואר
לסיים את התואר זו הדרך היחידה להגיד, ניצחתי, אני כבר לא שם
אפילו שיש גם הרבה לילות לבנים כאלה
מחוסרי שינה
_________________
הפוסט שניתחנו במשפט היה זה: המשפחה הבאה - החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן. (israblog.co.il)
והנה מה שקרה אחרי שהוא נכתב: נגמר? - החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן. (israblog.co.il)
וגם זה: החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן. (israblog.co.il)
והנה אחרי העדות: הלוויה לבלוג - החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן. (israblog.co.il) (אגב היום אני יודעת לספר שהייתי בניתוק לאורך המשפט. זה קורה לפוסט טראומטיים)
והפלאשבקים 3 שנים אחרי: פסיכובלוג - החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן. (israblog.co.il)
גברת עורכת דין
הנערה הזו אולי הייתה סוררת
אבל שום דבר לא חמק ממנה
הבלוג הזה הוא עדות לכל מה שקרה
אף תקרית של הפשוש שהגנת עליו
לא חמקה מהפוסטים פה
עשית עבודה כל כך טובה
עד שכמעט עשור אחר כך
אני לא ישנה בגללך בלילה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
