עריכה:
הוד מרגיש הרבה יותר טוב והחלים לחלוטין.
_______________________________________
הוד לא הרגיש טוב כמה ימים, כאבי ראש בעיקר.
סימפטומים של שפעת פחות או יותר.
מסתבר שאם זה נראה כמו שפעת ומרגיש כמו שפעת, זה חשוד כדלקת קרום המוח.
הולכים לרופאה, הפנייה לבית חולים, טפסי 17 והוד מסטול מחום.
הדר צאי מהבית ספר, תביאי את יגל ובואי לשמור על הללי.
באוטובוס מהבית ספר אני כבר מדמייינת את הוד חומק לי מבין הידיים ומזילה דמעות.
תוך מהירות שיא אני כבר בבית והוד בבית חולים.
בדיקות דם ואינפוזיה, תשובה חיובית לנגיף דלקת קרום המוח.
שחרור מבית החולים כי "אין תרופה".
הוד בבית. מעלה חום שוב ומתחיל לרעוד. החום כל כך גבוה שהוא בהזיות.
נורופן. המון המון בכי. הוד נרדם.
בבוקר שוב פעם אצל הרופאה, לשתות הרבה מים. אם מחמיר אז בית חולים.
הוד מתחיל להבריא.
(אני חושבת שבחיים לא חיבקתי את הוד כל כך חזק כמו בימים האחרונים)