החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן.

נעשה את זה ככה,

תאמר לי שאתה אוהב אותי ותחבק אותי.

ואם לא אז לא.

תוך כדי המחשבה שכל כך הרבה דברים לא בסדר.

לא אני ולא הוא. ויש ניסיון נואש להפוך לבסדר, אבל מרגיש שרק מהצד שלי.

הוא משתדל נורא אבל בתקופות.

משהו מהיסוד דפוק. יותר מדי ביטוי לאגו פחות מדי ביטוי לאהבה.

כשאני חושבת על משהו שעשיתי לא בסדר, אני מתייסרת שעות אחר כך אם זה באמת כי משהו לא בסדר או שאני פשוט מאשימה את עצמי נורא - כי בזה יש לי שליטה והמצב הזה בו אין לי שליטה מוציא אותי מדעתי.

התחושה שכשמדברים על זה השיחה תהפוך ל"הדר לא בסדר".

המחשבה על זה שאני רק הולכת ושוקעת בניתוחים שמקשים עלי להירדם והוא... לא.

"אני עייף הדר, לילה טוב"

אני כבר עייפה ממנו.