החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן.

הנה התאורה לאט לאט נחלשת, 15 דקות התהילה שלי אט אט נגמרות להן, ופתאום יש את הרתיעה הזאת מלכתוב פוסט חדש, פתאום זה בטוח שהוא יהיה פחות טוב, למה? כי הקודם היה נחשב להיילייט, הצבת רף גבוה והפוסטים הסובבים, אלו הסתמיים, נראים לי כל כך... מיותרים, כאלה שאסור להוציא מהמגירה.

אבל מתמודדים. הכתיבה היא תחביב, אין כאן מקום לפרפקטציוניזם.

בסך הכל רוצה להיות, אחת שיזכרו.

^ כנראה ששיעורי זה"ב כן תורמים במשהו.

אבל כשהמורה קלטה שאני פחות בשיעור ויותר במחברת היא לקחה לי אותה והוציאה אותי מהכיתה, רציתי להמשיך את הקטע, בסופו של דבר הוא נשאר קטוע, וכנראה גם שכך יישאר, לא ניתן להמשיך קטע שנגמר עוד לפני יותר מעשר שנים, זה רק ניסיון אינפנטילי לטעום מן העבר.

הפינה הבוגרת להיום -

בגלל שלא דיברתי כבר כמה שבועות עם אבא שלי הוא החליט שאני החלטתי שאני לא רוצה לדבר איתו, אז כשניסיתי ליצור קשר הוא אמר "את לא מדברת איתי, אז אני החלטתי לא לדבר איתך קודם" -יופי, מאוד בוגר.

אידיוט.