"אני מחפש משפחה בפייסבוק כדי לפצות על כל השנים שהייתי ללא."
וואו, אתה פתאטי.
ויודע מה? גם אני. על זה שהמשפט הזה ממש גרם לי לבכות.
כן, בכי עם דמעות והכל, בכי עם עצב אמיתי, ולחשוב שכמעט ושכחתי מה זה.
אז טסת לחו"ל לפני יותר מעשור, הבטחת שזה עניין של שנה-שנתיים נכון?
האשמת את כולם - את אמא, את סבתא, את העבודה, את הארץ, את כולם מלבדך!
אז עכשיו כשאתה מתגורר כבר יותר מעשור בגלות, עובר דירות ומקומות כמו כלב עזוב שמחפש את הבית, מעביר חגים לבד ואני בספק שאתה עוד זוכר מה זה. מתקשר פעם בשבוע כדי להראות אות חיים ומתעצבן שאני לא דואגת להראות אחד כזה, מבקש ממני לספר לך מה קורה איתי אבל זו שיחה שמסתכמת בשתי דקות - "כן, בבית ספר הכל בסדר ואני מבקרת את סבתא" עכשיו זו הזדמנות לומר שהיא הסיבה היחידה שאני עוד בקשר איתך? כי אני יודעת שגם ככה קשה לה והיא לוקחת ללב, מהדודה שנמצאת בחו"ל בדיוק כמוך, ממך וגם ממני, אני הנכדה הכי קטנה שלה וקשה לה עם זה שאני גדלה בלי אבא, אז ברוב השנים היא ניסתה להיות הסבתא-אבא שלי והאמת שהלך לה לא רע אבל זה כמעט ולא בדיוק.
ואיך תיצור קשר עם העולם? דרך הפייסבוק.
זה הדבר הכי אבסורדי ששמעתי בזמן האחרון.
בהתחלה שלחת לי בקשה כדי שהפייסבוק יגדיר אותנו כאבא-בת. טוב, זה המקום היחיד שבאמת אפשר להגדיר אותנו ככאלה.
מחוסר נעימות אישרתי, מה כבר הייתי יכולה לעשות? לומר שאני לא מאמינה בזה? זה היה גורם לך צער, יותר מבד"כ.
אחר כך מופיעה לי בקשת חברות מבחורה עם שם משפחה זהה לשלי אך מעולם לא פגשתי אותה.
היא סיפרה לי שהיא בת דודה שלך ואנחנו קרובות משפחה, היא אמרה שאמרת שהיא חייבת לדבר איתי אז היא הלכה על זה.
ובמהלך שיחת חולין שטחית היא פולטת "אף פעם לא פגשתי את אבא שלך, הוא סיפר לי שהוא גר בחו"ל ועכשיו הוא מחפש משפחה בפייסבוק כדי לפצות על כל הזמן שהוא היה בלי" תראה, עוד מישהי שהצלחת להדביק ברחמים העצמיים שלך.
באדישות מוחלטת אני עונה לה "ודווקא בפייסבוק הוא מחפש אותה?" היא מנסה להעביר נימת צחוק ואומרת "תראי, הוא לא מרקו" והאמת היא שהייתי רוצה שתהיה מרקו! הייתי רוצה שפאקינג תזיז את התחת שלך ותעשה הכל כדי לחזור למשפחה! כדי לחזור אלי!
אבל לא, גם ככה הקשר בינינו וירטואלי לגמרי, "משפחה" אתה קורא לזה, בשבילי אתה בסך הכל עוד חבר בפייסבוק או בסקייפ.
כנראה שמישהו היה צריך לספר לך על כל הצביעות בפייסבוק, על כל העולם הוירטואלי והכל כך לא מציאותי שנוצר שם, אולי אתה מכיר בו אבל נוח לך לחיות שם, בבועת הפייסבוק.
אני כבר התייאשתי מלחכות לך, אני כבר התייאשתי מהתקווה שיבוא יום ויהיה לי אבא.
בהצלחה בחיפוש קרובי משפחה בפייסבוק, שמעתי שהדוד יעקב גם פתח משתמש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
