אין אנשים שקוראים לעצמם חברים ולא בורחים שהכי צריך אותם.
הפייסבוק שורץ אנשים שאני לא סובל, חבר שלי עשה לי את הדבר הכי מגעיל בעולם שלא האמנתי שהוא מסוגל לעשות דבר כזה לחבר ועוד לקרוא לי בנאדם בלי כבוד, איך הוא לא מתבייש.. שתי סטירות מגיעות לו. אני באמת לא יודע למה אכפת לי ממנו.
כנראה הדבר שאני הכי רוצה בעולם כבר לא יהיה שלי, בגלל דבר קטן קטןקטן שהרס כל כךךךך הרבה.
אין עם מי לדבר יותר. אין למי לספר יותר. כל אחד כנראה יכול לרוץ ולהגיד ובסוף אני יוצא החרא. ללמוד מטעויות כנראה שזה לא ההתמחות שלי.
פתאום אין חשק לצאת, לצחוק, להנות.. לא בא לי פשוט. אפילו התיאבון הלך לי.
איך אנשים תמיד יעשו לי את זה, יוציאו ממני מילים שרק יהרסו לי את היחסים עם בנות? מה זה נותן להם מה אכפת להם? מה הם מתערבים.. עד שטוב לי. עד שבחרתי בחירה נכונה נקייה חייבים לבוא להרוס לי.
אני צריך קצת זמן עכשיו. להיזכר מי החברים שלי. להינעל על המטרה שלי, להתחיל ללכת יותר עם הראש ופחות עם הרגש, פשוט כי חבל עליו.
אני באמת לא מבין איך הדבר הזה משפיע כלכך, הוא כל כך קטן ושטותי וחסר חשיבותו וקיבלת אותו מאנשים שרק לרעתי הם רוצים ובשביל זה הם ינפחו וימציאו פרטים אם צריך, ואת אשכרה מקבלת הסתכלות אחרת על דברים פתאום, בנאדם כלכך חכם ונבון ובוגר ומחושב. טוב מילא זה היה רק מילים אבל בסוף באים ואומרים לך "מה ציפית זה שון מרום" ואת לא שמה לב שכנראה הם רוצים לסכסך. טוב עזבי אני לא יאשים אותך גם אני הייתי מתעצבן, גם אני הייתי לא סולח ולא שוכח. מעכשיו אני אצטרך להתאמץ קצת יותר בשביל שתחזרי אליי ותרגישי בטוח איתי, וזה לא רק דיבורים הפעם. אני לא מתכוון לוותר, אני לא מתכוון לשכוח, אני לא מתכוון לתת לך ללכת. את חשובה לי מדיי כנראה, אני אוהב אותך מדיי כנראה.
כן, אוהב. כשקמים בבוקר ורואים רק דבר אחד זה לאהוב, שכל אסוציאציה מובילה בסופו של דבר אלייך זה לאהוב, שכל שיר מזכיר אותך זה לאהוב, ללכת לכל מקום ולחשוב כמה חבל שאת לא כאן איתי זה לאהוב, לרצות לראות, לשמוע, להריח, לגעת בכל זמן וכל הזמן זה לאהוב. לרצות לעשות הכל למענך זה לאהוב. לחלום כמו ילד עלייך כל לילה זה לאהוב. לחשוב עלייך ולחייך - זה לאהוב.
את יפה אלוהים יודע כמה, סמארט אז כן בי, רגישה, חייכנית, מושלמת. אולי אני באמת לא שווה אותך.
טוב חלאס דיבורים רק רע זה עושה. להתחיל מעשים מהיום.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
