מאחורי הפוסט הנ"ל אין שום 'מוסר השכל' מדהים, אלא פשוט רציתי לחלוק עמכן את היסוד ממנו מתפתחת עבודתי שהנו הלכה למעשה נקודת המוצא המרכזית שלי, הוא לקוח מדבריה של חוקרת שאני מאוד מעריכה והתייחסתי אליה בפוסטים קודמים שלי, שמה קארן דיאז, והיא פסיכולוגית מופרעת אכילה כמונו שטוענת דבר אדיר בעיני:

"What women struggling with anorexia may not be able (or ready) to say to family, friends or professionals, they may be able to say in safer and less confronting space in Cyberspace"

(Dias, 2003, pp.32)

שיהיה זה שבוע טוב עבור כולנו, ובכל ליבי אני מאחלת לכל אחת מכן שיהיה זה שבוע של שלווה, איזון והרבה דברים טובים.

שלכן,

גלית