אז ככה,החלטתי לפנק אתכן בעוד פרק-והפעם,לא עשיתי הפרש כזה גדול בין הפרקים. :P

הלחץ גדול במיוחד,אבל היום כנראה שהוא נגמר-מסיבת סיום 2011 !!!!

בנוסף למשבר הזה,מה שבזכותו הצלחתי לשבת על התחת והלמשיך לכתוב לכן,זה הנקע ברגל :\

ראיתן מזה? איזה חוק מרפי? יום לפני המסיבת סיום,אני נוקעת את הרגל. כי רק לי זה יכול לקרות

אז חדל חפירות-והפרק-בשבילכן ♥

פרק 14-דה-ז'וו.

"העבודה שתגישו,תדבר על משמעות החיים בעיניכם, בשביל מה צריך לחיות,ומדוע אנשים מסוימים חושבים על מחשבות אובדניות..." מלמוליה של המורה לא פסקו לשנייה. הם דמו יותר לזמזומים קלים, שהתקרבו כל רגע לתוף אוזני,ובאותה מהירות שבאו,ככה גם נעלמו.

הנחתי את ראשי על השולחן בכיתה,מתפרסת עליו,ומנסה למצוא את הפוזיציה הנוחה ביותר לשינה עמוקה של עוד חצי שעה.

 "אגם" שמעתי קול,אל לא התייחסתי.

"אגם!" המורה צעקה עליי, "הרימי את ראשך! תשני בבית,לא פה." הרמתי את ראשי,מביטה בערפול על המורה שהופיעה ממולי, כאשר מכנס ארוך ורחב הולבש על גופה המבוגר,אך החטוב.חולצה מכופתרת ומשעממת בגווני שמנת,ומשקפיים קטנות ועגולות היו מונחות על קצה אפה החד. שיערה החום נפרש על כתפיה בעדינות,והיה אפשר להבחין שבצעירותה הייתה נערה יפה.

"אבל את משעממת אותי.." מלמלתי,וגיחוכים נשמעו מרחבי הכיתה.

"אמרת משהו?" שאלה,מצקצקת בלשונה.

"לא." עניתי בחדות,"תמשיכי לדבר על משמעות החיים."

"אז למרות התנומה הקצרה שלך,את כן הקשבת לי. " חייכה בעדינות,וחשפה גומת חן אחת.

"אי אפשר לפספס את הקול שלך."החזרתי,ומבטה הרך והנחמד הוחלף במבט זועף ומתנשא.

"אקח זאת כמחמאה." הוסיפה,והסתובבה בחזרה אל הלוח.

הצלצול הגואל נשמע לאחר כמה דקות,וכל התלמידים מיהרו לאסוף את חפציהם,ולצאת מהכיתה הכי מהר שאפשר. אני לעומתם, לא מיהרתי לשום מקום ואספתי את חפציי באטיות,בעודי מפהקת ומתמתחת כל שתי שניות.

"בוקר טוב לך" הרמתי את מבטי,ופגשתי במבטה המחויך של ים.

"בוקר טוב." השבתי ביובש,והרמתי את תיק היד שלי ממהרת להתקדם אליה,ולצאת מהכיתה.

"וואו" אמרה בציניות. "למישהי יש כוחות הבוקר." הוסיפה,ועיקמה את מבטה.

"אין לי כוח הבוקר." החזרתי במהירות,"אבל איך לך יש כוחות אחרי המסיבה המטורפת של אתמול?" תהיתי.

"היה לי לילה נהדר" אמרה,ומבט חולמני הצטייר על פנייה היפות.

הבטתי עליה במבט מסוקרן,אך לאחר שנייה, כבר הבנתי על מה היא מדברת.

"אה" השבתי מחייכת, "בדקת את הסחורה?"

"אכן.ואני חייבת לציין שהיא הייתה אחלה."

"צדקתי או טעיתי בקשר לגודל?"

"טעית!" השיבה בצעקה,מחייכת חיוך רחב "יש לו ענקי!" הוסיפה בחולמניות שהייתה שרויה בה,ונשכה את שפתיה בחושניות. מבטים רבים של תלמידים הופנו לכיווננו.

"למי יש ענקי?" גיא הופיע משום מקום,והניח את ידיו על צווארי,מחבק אותי.

"למישהו." השיבה ים בהתנשאות,ואני הבנתי שזה זמני ללכת.

"טוב חברים." אמרתי," אני צריכה להתעורר על עצמי טיפה, כי יש עוד שלוש שעות נוראיות עד סיום היום הזה,ובינתיים אני עדיין חולמת שאני במיטתי.אז אני פורשת לקפיטריה,תצטרפו אחר כך." הוספתי בחיוך,ונעלמתי משם במהירות,לא נותנת לים לנצל את ההזדמנות ולהצטרף אליי גם.

גיא:

"ענקי?" שאלתי בגיחוך את ים שעמדה לידי מחויכת ומצקצקת בלשונה,"למי כבר יש ענקי?" חיקיתי אותה,גורם לה להתרגז.

"למישהו מסוים. זה לא אמור לעניין אותך." השיבה בחיוך והסתובבה ללכת,אך אחזתי במהירות בידה וקירבתי אותה אליי.

"כן זה כן. שכבת עם מישהו?" שאלתי בעצבים.

"אז איך אתה חושב שאני יודעת שיש לו ענקי?" שאלה כמובן מאליו. היא אשכרה שכבה עם מישהו,בזמן שאני ישבתי בבית וחשבתי עלייה. שחררתי אותה,והבטתי בה בגועל.

"פשש,יפה" אמרתי, "איתי את זורמת לשירותים,עם מישהו במועדון ישר למיטה? תרשי לי לומר לך,שאת ממש משתפרת עם הזמן." הוספתי,מביט בה במבט עצבני ומאוכזב.

"מה כואב לך?" אמרה,"שהעדפתי לשכב עם זר אחר,מאשר איתך?"

"לא כואב לי.אבל הוא שכב איתך,בדיוק כמו שהוא זיין מישהי אחרת עשר דקות לפנייך." השבתי בחיוך מנצח, משלב את ידיי ומביט בה בזלזול.

"מוזר." השיבה,ועיקמה את פרצופה,"הוא היה איתי כל הערב." החזירה לי.

"רק ערב אחד ים" אמרתי, "רק ערב אחד." התקרבתי אליה והדגשתי את מילותיי.

"אה" התקרבה אליי יותר,"אז אתה אומר לי שאם הייתי שוכבת איתך, היינו ביחד יותר מערב אחד?" הוסיפה בחיוך,מעבירה את מבטה בין עיניי הכחולות,לשפתיי הבשרניות, ומרפרפת עליהם.

"את לא היית שוכבת איתי." הצבתי בפנייה עובדה.

"מוזר. זה לא מה שאמרת לפני יומיים בדיוק."

"לפני יומיים בדיוק, לא ידעתי שאת זונה." התחתי בה,ומבטה התנשא הוחלף למבט כואב וזועף.

"אז אין לך טעם לשכב איתי." אמרה,"אני בדיוק כמו כל אותן הזונות שאתה שוכב איתן." הוסיפה.

"נכון. אין בך שום דבר מיוחד."

"אתה יכול להמשיך לשקר לעצמך גיא." הניחה את ידה על כתפי,"אני יודעת שאתה חושק בי,בדיוק כמו שאני בך." הוסיפה בחיוך,והדביקה לי נשיקה חטופה על השפתיים.

הסתכלתי עליה,עדיין המום מהתגובה האחרונה שלה,ואוחז בראשי בהלם.

היא משגעת אותי הים הזאת,פשוט משגעת.

אגם:

"אבל אני רוצה אותך...רוצה אותך רק לעצמי."

"לא לא ,אנחנו לא יכולים."

"אנחנו יכולים. סתמי ותנשקי אותי כבר."

"אבל-"

"אבל כלום. אני רוצה אותך."

"אגם!" צעקתה של אמי העירה אותי בבהלה מהחלום ששהיתי בו.התיישבתי על מיטתי במהירות,מתנשמת,ומשפשפת בחוזקה את עיניי. מה זה היה?

מי רוצה אותי,ולמה אני שומעת רק את קולו של אותו האחד,אבל הפנים מעורפלות? זה אסף? לא לא,זה לא אסף. הדחקתי מהר את המחשבה הזאת מראשי,וניסיתי להעלות השערות אחרות.

הילד הזה משגע אותי,וזה סופי.

קמתי באיטיות מהמיטה, מתמתחת,ומנסה כמה שיותר להדחיק את החלומות המוזרים שתוקפים אותי לאחרונה. העייפות גוברת עליי,ואין לי חשק לשום דבר.

הסתכלתי על עצמי במראה, ונשענתי על השיש הלבן.לא זיהיתי את עצמי.ראיתי את אותה האישה שהפכתי להיות,אבל כמה שהייתי דומה לעצמי,הייתי גם שונה. הפוני הבהיר שלי היה מבולגן,והראה מראה מרושל מאוד. העיניים המלוכסנות והירוקות שלי, שתמיד שבו את כולם,היו כבויות ומותשות יותר מתמיד. עצמות לחיי בלטו,והשפתיים הבשרניות שלי, שהיו הדבר היחיד שלא השתנה בפניי,הופיעו גם כן.

צלצול הפלאפון נשמע והוציא אותי מהמחשבות וההרהורים ששהיתי בהם.

"הלו?" עניתי בעייפות,וסידרתי את הגופייה הצמודה שהייתה מונחת על גופי,וחשפה מעט מהחזה שלי.

"בוקר טוב לך,בפעם השנייה להיום." ענתה ים בציניות שאפיינה אותה.

"סליחה שאני כזו עייפה,אני לא יודעת מה עובר עליי."השבתי,ונשכבתי בחזרה על מיטתי.

"אני גם לא יודעת מה עובר עלייך,אבל יודעת שיש תרופה מסוימת שיכולה לרפא את המצב רוח שלך."

"מסיבה?" עניתי כמובן מאליו ,מגחכת.

"תתפלאי,אבל לא."

"אז?"

"אסף."

"מה הוא קשור עכשיו?"

"הוא יוכל להוציא אותך מהמצב רוח הזה,בדיוק כמו שדאג שתיכנסי אליו,ותתנהגי ככה."

"איך ככה?"

"ככה" נאנחה,"כזו מדוכדכת,ועצובה,וחסרת מצב רוח..." הוסיפה. זה באמת נכון. אני לא אותה האגם שהייתי עד לפני חודש וחצי.שאני אתנגד למסיבות? מי שמכיר אותי,יודע שדבר כזה לא יכול להיות הגיוני.

"זה לא קשור" התנגדתי,"זו בסה"כ תקופה רעה-היא תעבור." המשכתי להתכחש.

"מה שתגידי." נאנחה באכזבה,"אני ושני יוצאות היום לקניות.תצטרפי אלינו אם תרצי." הוסיפה,וניתקה במהירות.

"בי..."מלמלתי,וזרקתי את הפלאפון על המיטה.

אני יכולה להבין אותה.לא כיף ונוח להיות עם מישהי כזו חסרת מצב רוח. אני מגעילה את עצמי.

"אגם!" צעקתה של אמי נשמעה שנית. קמתי בעייפות,מסדרת את מכנסי הקצר,ופותחת את הדלת בתנופה.

"מה?" צעקתי לעברה.

"רדי לפה." השיבה.

דילגתי במדרגות הלולייניות,ונעמדתי בדיוק ממולה במטבח,בשילוב ידיים.

"מה?" שאלתי בעצבים הפעם השלישית.

"קרה משו שאת עצבנית?" שאלה בתהייה,לאחר שבחנה אותי והבחינה ברגלי הרועדת.

"שום דבר מיוחד." נאנחתי,"עוד משהו אמא?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"כן." השיבה,ועצרה את עיסוקיה במטבח,"היום אני ואביך יוצאים-"

"ואת משתפת אותי בזה כי?" קטעתי אותה בחדות.

"כי אם תתני לי לסיים משפט,אוכל להסביר לך."

"נו" המשכתי לזוז באי נוחות.

"אנחנו יוצאים,ואני צריכה שתישארי ותשמרי על אופרי והבית."

"ואיפה גיא בכל הסיפור?"

"אני לא סומכת על גיא." השיבה בגיחוך,"אם תוכלי,גם שימי עליו עין." הוסיפה,וגרמה לי לגחך.

"טוב."אמרתי,"זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות." הוספתי באכזבה.

"מה קרה אגמי?את כבר לא הילדה שלי בזמן האחרון." יופי. זה מה שהיה חסר לי. גם אמא שמה לב.

"שום דבר" נאנחתי בחיוך,"סתם תקופה רעה."

"את יודעת שאת יכולה לשתף אותי" השיבה,ומבט מלא תקווה ועידוד הצטייר על פנייה העדינות,שתווי פני דמו להן מאוד.

"זה בסדר אמא." החזרתי בחיוך,"אני רק צריכה לנוח טיפה.תקופה עמוסה." המשכתי לנסות להרגיע אותה.

"אין איזה אהבה באופק?" המשיכה לתחקר,ומבט מלא הלם הצטייר על פניי.

"אמא!"

"מה?" צחקה,"רק שואלת." הוסיפה בחיוך.

אני ואמא מאוד דומות וקשורות זו לזו. אבל למרות הכל,עדיין מביך אותי לדבר איתה על נושאים כאלו. בייחוד לנסות לשתף אותה במשהו שאפילו לי אין הסבר אליו.

"בינתיים לא." חייכתי,"אבל כשהיא תגיע-את הראשונה שתדעי."הוספתי.

התקרבתי אליה ונתתי לה נשיקה קטנה בלחי.היא חייכה אליי חיוך אוהב,חיוך של אמא. הסתובבתי בחזרה,ועליתי לחדרי.

"אני אומר לך,הוא זיין אותה אחרי,אני ניקבתי עליה פעם ראשונה." שמעתי מלמולים מחדרו של גיא. זיהיתי את הקול הזה. זה היה אסף. הוא החליט לגור פה,אני חושבת.

'זיין מישהי... מפתיע.' מלמלתי לעצמי בגיחוך. טרקתי את דלת חדרי בעצבים,ונשכבתי על מיטתי.

אני מתחילה לחשוב שמה שים אמרה,באמת נכון. אולי הכל בגלל אסף? כל הבעיות,ומצבי הרוח המשתנים האלו התחילו,מאז אותו היום שראיתי אותו.מאז שהוא נכנס לי לחיים.

כנראה שסוג בחורים כאלה ירדוף אותי כל החיים.

"היי" שמעתי קול מעבר לדלת,והסתובבתי במהרה.

"היי" הופתעתי,"מה אתה עושה כאן?" הוספתי בשאלה,כאשר הבחנתי באסף נשען על דלת חדרי.

"סתם, באתי לראות מה קורה." השיב,והתקדם אליי,מתיישב לידי.

"הכל בסדר." חייכתי חיוך מאולץ.

"זה לא ניראה ככה."

"הכל בסדר אסף." נאנחתי,וקמתי ממיטתי.

"מפחדת לשבת לידי?" שאל,ונשען בנוחות על אחת מהכריות הגדולות שמונחות על מיטתי,וחייך.

"מאוד." השבתי בציניות.

שקט שרר בחדר. התיישבתי על הפוף הסגול שלי ממול למראה,והבחנתי במבטיו הסורקים דרכה.

"טוב,אני רוצה להיכנס להתקלח.אתה יכול לצאת." קמתי,ופתחתי את ארוני,מוציאה הלבשה תחתונה.

"אני יכול,אבל לא רוצה."

"אבל אני רוצה."

"אבל אותי זה לא מעניין."

"אסף,תעוף לי מהחדר."הסתובבתי במהירות,ונבהלתי. הוא היה מרחק נשימה מימני.

"בואי נתקלח ביחד."

"גיא בבית,אתה יודע?"

"כן."

"זה אמור לעניין אותך."

"אבל זה לא."

"מה אתה רוצה?"

"אותך."

"אסף,עזוב אותי וצא." דחפתי אותו במהירות,ונכנסתי לחדר המקלחת,פושטת את בגדיי.

פתחתי את זרם המים,וחיכיתי שיתחממו.

הורדתי את הגופיה שהייתה על גופי,והסתובבתי לעבר המקלחון. אסף הופיע ממולי.

"חשבתי שאמרתי לך לצאת." התעצבנתי.

"חשבתי שאמרתי לך שאני לא רוצה." אמר,והתקרב אליי.

"די אסף."

בתגובה,הוא הניח את אצבעו על שפתיי,וגרם לי לשתוק.

"ששש" לחש לי.

הוא התחיל ללטף בעדינות את גופי,סורק במבטו את בטני,ואת החזה שלי,שהיה מכוסה רק בחזייה קטנה.

"מה אנחנו עושים?" שאלתי,כאשר שפתיו נחו בעדינות על צווארי.

"מה שאנחנו מרגישים." השיב,ובמהירות מסחררת הרים אותי,והכניס את שנינו למקלחון מלא האדים.

עמדנו שנינו מתחת לזרם המים החמים,כאשר על גופי רק חזייה ומכנס קצר.

הסתכלנו זה על זה,סורקים זה את זה,ומתכוננים לצעד הבא של אחד מאיתנו.

אסף עשה צעד לעברי,הרים את ידו וליטף את פניי,מנגב את הטיפות הקטנות שממשיכות לנטוף מעליי.

חולצתו הלבנה נדבקה אליו,וחשפה במעט את גופו השרירי. נשכתי את שתפיי בעדינות,והפעם לא ניסיתי להסתיר זאת. נצמדתי אליו,נוגעת בבטנו,ובתנועה אחת מהירה,הורדתי את חולצתו מגופו. בטנו השרירית,והמאוירת בריבועים בנונים נחשפה בפניי.

הוא המשיך להיצמד אליי,עד שהייתי קלועה בינו לבין קיר הקרמיקה מאחוריי. הוא התקרב אליי עם ראשו,ממשיך ללטף ולחקור כל חלק בגופי העירום למחצה. שפתינו הרטובות התקרבו זו לזו בעדינות,ובמהירות מסחררת שפתו הבשרנית נחה על שלי בתשוקה. הוא המשיך ללטף ולהיצמד אליי כמה שיותר,בעודו מחדיר את לשונו החלקלקה והמתוקה לפי. ידיו התחילו ללטף את גבי,משחקות עם סוגר החזייה. הם ירדו לאט-לאט כלפי מטה,ממששות את הטוסיק שלי,ובתנועה אחת מהירה,הוא הרים אותי מירכיי.

שפתיו ירדו מפי לעבר צווארי,מנשקות,מוצצות ומלקקות.עצמתי את עיניי,ואנחה חלשה השתחררה מימני.

אחזתי בגבו בחוזקה,שורטת אותו בעדינות,ונהנית מהמגע שלו. הייתי צמאה למגע הזה.הייתי צריכה את זה.הייתי צריכה אותו.

הוא הרים את מבטו על עבר פניי,כאשר הוא עדיין אוחז בי. השיער העבה שלו נדבק למצחו,ונתן לו מראה סקסי ומושך. טיפות מים קטנות המשיכו להצטבר לטיפות גדולות וגדושות,על גופו החטוב,וגרמו לי לרצות אותו יותר.

אחזתי בפניו,מדביקה לו עוד נשיקה מסחררת.

הבטנו זו בזה,שפתינו עדיין מרפרפות אחת על השנייה.

הוא המשיך להביט בי,וחיוך קטן התעגל על פניו,מה שגרם לגומת החן הקטנה שלו לבצבץ החוצה.

"אני רוצה אותך."

נזכרתי באותו החלום שתקף אותי לפני שהתעוררתי,ולפני שהגעתי למצב הזה איתו. היה לי דה-ז'וו.

'אני רוצה אותך.' אלו היו אותן המילים שהשתחררו מאותו האחד. כנראה שהעשרה שלי הייתה נכונה.

זה היה אסף.

 אז...זה הרגע שהרבה מכן ייחלתן אליו,לא ? ;)

ועכשיו אני רוצה לדבר על איזשהי תופעה שקרתה בתגובות פרק קודם. הבנתי מהרבה בנות שהקטע שכתבתי בין אסף אגם וגיא,הזכיר להרבה מכן קטע מדובר מהתוכנית 90210.

אחת מכן,אני חושבת שרית,קוראת מאוד נחמדה שלי,הציגה בפניי סרטון שמוכיח את מה שאתן אומרות.

שמתי לב להרבה דמיון,אבל מה שהפתיע אותי זה שבחיים שלי לא ראיתי את הקטע הזה ואת הפרק הזה.יותר מזה,זו תהיה בושה,אבל אני מטורפת על התוכנית הזאת,ועדיין לא התחלתי לראות את העונה השנייה!

אז יכול להיות והייתי מודה ואומרת שהסצנה לקוחה משם,אבל לצערי היא לא. יותר מזה,הרבה קטעים בסיפור כתובים על החיים שלי,והרבה קטעים לקוחים מהחיים הפרטיים שלי. ואני חייבת לציין,שיצא לי להיות באותה הסיטואציה שכתבתי,רק התפקידים היו שונים. אז זה טיפה מבאס אותי לשמוע את זה,אבל אני רק רציתי להבהיר את הנקודה הזאת.

אני אוהבת לכתוב,אבל אין לי שום כוונה לקחת סצנה מסדרה ידועה,לכתוב אותה במילים,ולפרסם אותה. בסופו של דבר אני רק אצא ממש מטופשת לא? -כולכן תזההו את הדמיון. מקווה שהבנתן,ושלא חפרתי לכן יותר מדיי!

עכשיו נותר לאחל לכן,המשך סופ"ש כיפי ונעים,ויציאה לחופשה מ ט ו ר פ ת !

סוף-סוף הלחץ נגמר.

אוהבת אתכן מלאמלאמלאמלאמלאמלאמלאמלאמלא ♥

קוראים קבועים שלי-אני אודיע טיפה יותר מאוחר לכולכן,בגלל שאני צריכה לעוף להתקלח ולהתארגן. יש לי מסיבה גדולה היום בערב ! :)

אוהבת ♥ :-*