אז הינה אני מעלה פרק אחרי שבועיים וחצי-כל אחת שלא מבינה מדוע נוצר העיכוב הגדול הזה,

מוזמנת להיכנס לפוסט הקודם ולהבין.

אז בלי חפירות מיוחדות,החלטתי להעלות לכן פרק ארוך וחמוד במיוחד עבור החג.

פרק 13-"אמצע שבוע "

"היום מסיבה!" צעקתה של ים נשמעה ברגע שבו עניתי לשיחת הפלאפון. אפילו לא היה צורך לקרב את המכשיר אל אוזני, שמעתי אותה מרחוק.

"מה מסיבה?" גיחכתי, "מה קשור מסיבה באמצע השבוע הנאחס הזה?" אמרתי,ונשכבתי על מיטתי נאנחת.

"מה ששמעת גברתי!" צעקה בחזרה, "בדיוק בגלל השבוע הנאחס הזה,אנחנו נצא למסיבה!"

"אבל-"

"אין אבל!"קטעה אותי בחדות,"תתקשרי להודיע לשני." אמרה וניתקה,לא נותנת לי אפילו הזדמנות להגיב בחזרה.

אני לא רוצה מסיבה,ובנוסף אין לי כוח לצאת,לרקוד,לשתות וליהנות.אני לא מבינה. זו בקשה מוגזמת מדיי להישאר בבית באמצע השבוע?

הרמתי את הפלאפון,מחייגת את מספרה של שני במהירות,וממתינה למענה.

"הלו" קולה המתוק נשמע.

"שלום לך." השבתי מחוייכת.

"אז מה הסיבה שהאהובה שלי מחייגת אליי?"

"חוצפנית.אני מתעניינת בך גם סתם ככה." גערתי בה,והוצאתי מימנה גיחוך קל," אבל לשיחה הזאת באמת יש סיבה מיוחדת."

"והיא?"

"בגדול?" שאלתי,והיא היממה לעברי, "ים." אישרתי.

"מה המשוגעת הזאת עוד הפעם רוצה?" טון קולה המתוק השתנה במהירות,והוציא מימני צחוק קל.

"יש היום מסיבה,וים מספרת שאנחנו מגיעות אליה." השבתי מיואשת.

"מסיבה?" קולה השתנה במהירות שוב,"וואו,מתאים לי!"

"מה עובר עליכן למען השם?" התעצבנתי, "מאיפה האנרגיות האלה באמצע שבוע?!"

"תתחילי לצבור אדרנלין.היום אנחנו על מרכז רחבת הריקודים."

"אני אצא איתכן,ואני רק אשב על הבר.תפסיקו לחיות בסרט-"

"את זו שחיה בסרט אם את חושבת שזה מה שהולך לקרות." קטעה אותי בחדות.

"אני ממש-"

"וחוץ מזה,שאם אנחנו חיות בסרט-אז אנחנו חיות כמו כוכבות."אמרה,וניתקה.

בנוסף לזה שהיא קוטעת אותי בחוצפה, כל פעם מחדש,היא גם מנתקת את השיחה בלי שום התראה?!

מה קורה היום לאנשים?

"אני שמעתי מסיבה?" הרמתי את ראשי במהירות,והבחנתי בגיא נשען על דלת חדרי.

"ממתי אתה עומד פה?"שאלתי,ועיוותי את פרצופי.

"בערך מהשיחה שלך עם ים."השיב,לאחר כמה דקות מחשבה.

"כן." אמרתי נעמדת,והתקדמתי אליו, " יש היום מסיבה,אבל אתה מחוץ לתחום שלה."

"ואני שואל אותך אם להגיע או לא כי?"

"כי אתה לא תצא עם חבורת בנות,וכי ממילא אתה לא תעבור סלקציה.אז למה אתה טורח?" צחקתי מול פרצופו הזועם,וטרקתי את הדלת במהירות.

"אנחנו עוד ניראה."

"אין בעיה."

"סתומה."

"קפוץ לי."

"שתקי."

"בי!"

הזמן רץ כל- כך מהר מאותה שעת צהורים החמימה, בלי להשים לב מצאתי את עצמי באמצע מבצע חדש ומיוחד- ההכנה למסיבה. לאחר חצי שעה ארוכה שבה בהיתי בארון מצאתי את עצמי מחליקה את גופי אל תוך שמלת העור הקצרה והצמודה שלי.

כתפיות דקות ושחורות עיטרו את כתפיי,ורוכסן קטן עיטר את בית החזה שלי. הסתכלתי על עצמי,וגיחכתי לנוכח המחשבה שמשיכה אחת ברוכסן,וכל פלג גופי העליון נחשף. נעלתי את נעלי העקב השחורות והגבהות שלי,שלמרות המראה הנוח שהן נותנות,בתוך שעה אחת כבר לא אצליח לעמוד עליהן. אבל זו רק עוד סיבה נוספת,להבריז בחזרה הביתה מהמסיבה הזו, שגם אליה אני נאלצת להגיע.

דפיקות חזקות על דלת ביתי הפריעו לי להמשיך להסתדר ולהתאפר.אם יש תורנויות בבית הזה,אז דלת הבית איכשהו תמיד באחריותי.

"גיא!" צעקתי בחלל הבית הריק,אך שום מענה לא קיבלתי. עברתי ליד חדרו,פותחת את דלתו בתנופה במטרה לצעוק ולגעור בו,אך במקום זאת בלעתי בחזרה את מילותי כאשר ראיתי שהוא לא נמצא בחדר.

"אופרי!" צעקתי את שמה של אחותי הקטנה,אך גם מימנה לא קיבלתי שום מענה.

הפרחתי קללה עסיסית לאוויר,כאשר התקשיתי לרדת עם נעלי העקב במורד המדרגות.

פתחתי את דלת הבית בתנופה,מפנה את מבטי לאורח שבדלת.

פי נפער.לא ראיתי אותו מאז אותו מקרה מביך,לא רציתי לראות אותו,ובטח שלא לדבר איתו.

"אסף." הלם נשמע בקולי, "מה..מה אתה עושה פה?"

מבטו סרק לאט-לאט את גופי,כאילו אני בכלל לא קיימת.הג'ינס הרופף שלו גרם לי להעביר עליו מבט ברפרוף מהיר. הוא הניח את ידו על עורפו,ונשך את שפתו  התחתונה בחיוך גדול. הוא הרים אליי את ראשו בזמן שאני ממתינה לקבל טיפה יחס מימנו,וחייך אליי חיוך מפתה. לרגע אחד,נשביתי לחיוך המתוק והמחרפן שלו,אך דקה לאחר מכן התעטשתי על עצמי,ופלשבק מסצנת המטבח תקף אותי בחזרה.

"מה אתה עושה פה?" אמרתי בעוקצנות שלא ריגשה אותו ממש.

"מה לעזאזל, אסף?! אמרתי שאתה יכול לישון פה,לא אמרתי שאהיה המשרת שלך!" הגיח משום מקום גיא,ודחף לידיו של אסף תיק גב גדול.

"מה קורה פה?" שאלתי,ומבט רוגז הופיע על פניי.

"אסף יישן בחדר שלי היום." גיא אמר באדישות מוחלטת,והבעות פניי השתנו מרגע לרגע,למרות שלא רציתי להראות את התעניינותי בעניין.

"כמובן," אסף החליט לפצות את פיו לראשונה,"אם זה בסדר מצידך." וניראה לרגע אחד מבין ואכפתי.

"מגניב,אני עפתי."גיא אמר,ונעלם אל תוך חלל הבית הגדול.

"אני לא אפריע לך."

"לא, לא, זה לא הכרחי, זה בסדר.אם אתה מעוניין לישון פה,תישאר."

"תודה." השיב,והמשיך לסרוק את גופי.

"טוב" אמרתי בנסיון למשוך את תשומת ליבו בחזרה אליי," אני הולכת להמשיך להתארגן." הסתובבתי,ונכנסתי לביתי.

"את יוצאת לאן-שהו?" שאל וטרק את דלת הבית אחריו.

"כן."השבתי בחזרה.

"לאן?" המשיך להתעניין.

"למסיבה,אם זה כל כך מעניין אותך."

"לא,לא מעניין,סתם פשוט מעניין לדעת לאן את יוצאת כזו מגונדרת."

"אז זה כן מעניין אותך."

"זה לא." המשיך להתגונן.

"מה שתגיד."

"תהני."

"תודה." אמרתי,וסגרתי את דלת חדרי בפניו.

קנאי מטומטם.

בדיוק שעה לאחר מכן,מצאתי את עצמי יושבת על כיסא בר גבוהה,במועדון הומה אדם.

היו אנשים בכל מקום.חלק רוקדים בטירוף חושים,כאילו מחר אף אחד מהם לא יקום לעוד יום לימודים נוסף ומייאש עד סוף השבוע.חלק יושבים על הספות המפוזרות ברחבי המועדון,מתמזמזים ומתנשקים.חלק עומדים ליד הבר, ומחכים לברמן שיגיש להם כוסות קטנות של שוטים,שיגרמו להם לצחוק וליהנות. וחלק יושבים על הבר וצופים בכל המתרחש במועדון. בעצם לא חלק,רק אני.

לגמתי עוד שלוק מהמשקה החריף שלי,מביטה על הרחבה הגדולה ומבחינה בים מתקרבת אליי עם עוד בחור שדבוק אליה,שניהם צוחקים ומתנדנדים מצד למצד.

"בואי כבר לרקוד,הורסת מסיבות שכמותך!"צעקה לי,וצחוק מתגלגל יצא מפיה.

"את לא שפויה,ים."

"אבל אני נהנית לעומתך,אגם." אמרה בחיוך,וגרמה לי להסתכל עליה במבט מעוות.

"אמרתי לך שאני לא צריכה לבוא הנה.אני סתם הורסת לכם את המצב רוח."התקרבתי אליה,וצעקתי לה.

"לא את לא.יש גם ימים כאלה." צעקה לי בחזרה.התפלאתי עליה.לנוכח העובדה שהילדה שתויה ושיכורה,עדיין יוצאים דברי חוכמה מהפה שלה.

"תמשיכי לרקוד.הבחור הזה רוצה אותך." חיוך עלה על פניי למראה הבחור שמחכה שנסיים את שיחתנו המשעממת, ויוכל לקחת אותה לעוד סיבוב ריקודים מטורף,או למקום אחר, הרבה יותר מעניין בעיניו.

"אני רוצה אותו.הוא חתיך."

"מאוד."

"יש לו גדול לדעתך?" צעקה לי בחיוך.

"ים!"

"נו תעני."

"יש לו סביר."

"טוב,אני הולכת לבדוק." אמרה,ושלחה אליו חיוך, "אוהבת אותך!" צעקה לי,ונעלמה.

"משוגעת..."מלמלתי לעצמי.

המשכתי לסרוק את רחבת הריקודים והבחנתי בשני רוקדת,ושלושה בחורים מסביבה.

ועוד לי הן קוראות זונה.

 אסף:

הפרחתי קללה עסיסית באוויר כאשר גיא ניצח אותי בסיבוב שלם בפליסטיישן,והתחיל לצחוק.

נשכבתי על מיטתו בעצבים.

"סתום כבר! כולה משחק אחד!"

"תודה כבר שאתה גרוע לעומתי."

"היית מת." השבתי,והתחלתי איתו עוד סבב משחקים שלם.

"אז מה התוכניות של אגם?" התעניינתי,בעודי מתאמץ לנצח אותו במירוץ המכוניות.

"האמת שהיא יצאה עם הבנות למסיבה."

"ואיך יכול להיות שאתה לא יצאת גם?"

"לא היה לי כוח."

"שקרן."

"לא היה לי כוח,וגם לא רציתי לראות את ים."

שלחתי לו מבט מבוהל,והוא רק עיוות את פרצופו.

"מה אתה מסתכל עליי ככה?"

"אחי,אתה מתאהב בה."

"בינתיים, מי שמתעניין פה כל היום באחותי,זה אתה לא אני."

"היא יצאה כזו מגונדרת,אז שאלתי לאן.מה אתה מגזים?"

"זה מפריע לך?"

"שהיא יצאה?" שאלתי,והוא הנהנן כתשובה."לא,שתעשה מה שבראש שלה."

"לאן הם יצאו?" שאלתי,לאחר כמה דקות של שקט.

"לא יודע,היא לא אמרה לי."

"איך אתה נותן לה לצאת ככה? תראה איך היא הייתה לבושה!" התרגזתי.

"בגלל בחורים כמוך היא יוצאת ככה."

"כמוני?"

"עוד רגע אני מביא לך מפית,שתנגב את הריר שאתה מזיל עליה."

"סתום כבר,סתום."

אגם:

גררתי את שני וים לבחוץ,בעוד שתיהן צוחקות צחוק מתגלגל,ומזמרות את השירים שהתנגנו במועדון.

"משוגעות! בואו כבר!" ציוותי עליהן,כאשר ניסו לברוח מידיי.

"בואי לרקוד!" צעקו שתיהן ביחד, "תיראי איזה כוסית את היום.אם את נכנסת,גברים עומדים בתור כדי לקבל אותך!" ים ניסתה לשכנע אותי בחיוך.

"אני לא פרס.אנשים לא אמורים לקבל אותי." השבתי בחזרה.

"אבל את עדיין כוסית." שני אמרה,והעלתה לי חיוך על הפנים.

"אני פורשת הביתה,תמשיכו ליהנות בנות."

"לא..." ים ניסתה לשכנע אותי, "אל תלכי!" מבט מתחנן הצטייר על פניה.

"אוהבת אתכן,ובלי שטויות!"התעלמתי מימנה,ונתתי לה חיבוק אחרון.

"אנחנו מטורפות לך על התחת!"צעקו שתיהן יחדיו,ואני הפרחתי להן נשיקה באוויר.

שלחתי מבט אחרון,וראיתי אותן נכנסות בריצה למועדון.תפסתי מונית,והתחלתי את דרכי הביתה.

אסף:

התהפכתי מצד לצד במיטה הנפתחת של גיא. הסתכלתי על השעון שאני עונד על ידי,והבחנתי בשעה המאוחרת שהופיעה עליו.

גיא היה מרוח על מיטתו הגדולה,בזמן שאני לא הצלחתי לעצום עין.

"גיא?" קראתי בתקווה שהוא עדיין ער. "אתה ער?"

"לא."השיב בעייפות.

נאנחתי.

"אגם כבר הייתה אמורה לחזור." טיפה דאגה התגנבה לטון קולי,ובמהרה התעשטתי בחזרה.

"אתה יודע..." המשכתי, "אולי כדי שתתקשר אליה,ותוודא שהיא בסדר."

"הייתי מתקשר,אבל כבר אמרתי לך שאני ישן.תשתוק ולך לישון." התעצבן עליי.

איזה יופי.אני דואג לאחותו,ואותו בכלל זה לא מעניין.

"בחייך,בן אדם, עד כמה אתה מכיר את הטיפוסים שהיא מסתובבת איתם במועדון הזה?"

גיא פקח את עיניו ועבר למצב ישיבה,כאשר רשרוש מפתחות נשמע מלמטה.

רגע לאחר מכן,חזר לאותה המצב שהיה שרוי בו ונאנח.

"הנה,רואה? היא חזרה והיא בחיים. זה נס." הוא הניח בחדות את ראשו על הכרית ואמר, "עכשיו לך לישון."

קמתי במהירות מהמיטה ועברתי למצב ישיבה.

"ניראה לי שאני צריך לשתות כוס מים." אמרתי,ובמהירות העפתי את השמיכה הדקה שכיסתה את גופי הערום למחצה,וקפצתי מהמיטה.

"תתאבד." שמעתי את גיא פולט קללה לאוויר,מרים את כרית ומניח אותה במהירות על ראשו.

אגם:

נכנסתי לשירותים הגדולים,המקשרים בין החדר שלי לשל גיא.

הייתי עייפה כל כך. ידעתי שלא הייתי צריכה להגיע למסיבה הזו. סתם מסיבה משעממת.

פתחתי את רוכסן שמלתי,והורדתי את כתפיות השמלה מכתפיי,נשארת רק עם חזיית תחרה שחורה וסקסית. השמלה נשארה רופפת,רק על פלג גופי התחתון. למה התחתכתי כל כך? במלא לא היה שם אף אחד מעניין. אפילו אם אסף היה שם,זה היה מצדיק את הלבוש.

מרחתי באיטיות משחת שיניים על המברשת הורודה שלי והכנתי לי כוס מים קטנה לגרגר מיד לאחר מכן בפה.מאז שהייתי ילדה ועד היום אני שוטפת את פי עם כוס מים,ולא עם הידיים ישירות. הרגל מטופש.

הדלת נפתחה במהירות,ואסף הופיע מולי,כאשר לגופו יש רק בוקסר צמוד מאוד שהבליט את החבילה המכובדת שלו. נשכתי את שפתי התחתונה בעדינות בוחנת לאט לאט את גופו.עברתי מכפות רגליו,לרגליו השריריות,מיד לאחר מכן לבוקסר הצמוד שרציתי לקרוע מגופו עכשיו,ולבטנו השרירית שהייתה מאויירת בריבועים משורטטים,עד לעצמות הבריח הגדולות שלו,ומיד לאחר מכן לפניו היפות.

"סליחה." אמר במהירות ובחן את פלג גופי העליון שהיה כמעט ערום לגמרי.

"היי,לא ידעתי שמישהו...

"רק רציתי לשתות.

אני יכול ללכת..."

"לא,בבקשה,זה בסדר." אני והוא נכנסו זה במילותיה של זו,ומבוכה רבה הציפה אותנו.

הסתכלנו זה על זה מגחכים.

"קודם אתה."

"תודה." אמר,והתקדם לכיור המים.

"אפשר?" שאל אותי,והחזיק את כוס המים שהכנתי עבורי,בידו.

"כן בטח." מוזר שהוא בא לשתות מים מהברז,כאשר יש מים קרים במטבח.

הוא התחיל לשתות את כוס המים ,בעוד הוא שולח אליי מבטים מפתים. רציתי לקפוץ עליו,ולנשק אותו בתאווה באותו הרגע,אך לא רציתי להיקלע לאותו מצב מביך שנקלענו אליו אז.

הוא בלע באיטיות את המים,והסתכל עליי מחייך.

"אז איך היה?" שאל, כאשר סיים.

"נחמד." השבתי בחיוך,והעברתי עליו מבט ברפרוף,"אז ככה אתה וגיא ישנים?" שאלתי,והצבעתי לעבר הבוקסר הצמוד שהיה על גופו. הוא הוריד את מבטו,והחל להסמיק.

"אמ,לא-ככה רציתי לקבל אותך." השיב,וחיוך ציני הצטייר על פניו.

"ככה רצית לקבל אותי?" שאל והצביע על החזייה השחורה שעטפה את החזה שלי.

"אמ לא,אבל ככה יצא." השבתי,נבוכה, והעליתי לאט לאט את הכתפיות בחזרה.

"זה בסדר." אמר, "זה לא שלא ראיתי אותך ככה בעבר." חייך,והניח את כוס המים בחזרה על השיש.

"כן." סגרתי במהירות את הרוכסן,ושלחתי מבט מהיר אליו. ראיתי את האכזבה שמילאה את מבטו,למרות הניסיונות הרבים שלו להסתיר זאת.

"אז יופי."

"כן,מעולה."

"טוב...לילה טוב." אמר בחיוך.

"כן,לילה טוב."

הוא התקדם אליי באיטיות,מתקרב לשפתיי.

"לילה טוב."אמרתי בחיוך,ותפחתי על שכמו,חוזרת בחזרה לעיסוקיי.

אסף:

קפצתי בחיוך על המיטה המתנפחת,מרוצה מעצמי.

"כן. היא עדיין רוצה אותי,בן אדם. רואים עליה." המשכתי לדבר לגיא הרדום.

"היא פשוט מפחדת." אמרתי, "אני צריך להוכיח לה שאני לא מסוכן כפי שהיא חושבת."

"אני צריך להראות לה את הצד הרך שבי,אתה מבין?" המשכתי לדבר לעצמי.

"אני שונא אותך." גיא מלמל,וגרם לי לגחך.

היא רוצה אותי.

 מקווה שנהנתן-תגובות יתקבלו בברכה :)

ועכשיו אני רוצה להמליץ על מישהי,שאני חושבת שרובכן כבר מכירות,אבל בכל מקרה

אני רוצה שתדעו שתוך ארבעה חודשים היא נהפכה להיות חלק מאוד גדול מהחיים שלי,

ולא עובר יום שאנחנו לא מצו'טטות לנו. המושלמת הזאת עונה על השם שושה,וכולכן,

אבל כ ו ל כ ן - חייבות לבקר בבלוג המדהים שלה ! -http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=620153

חג שמיח אהובות שלי ♥