אז הינה הפרק.הסברים-מייד לאחר הקריאה.

מצטערת -שוב.

פרק 10-בוקר הסילבסטר..."

גיא :

השמש חדרה דרך פתחי התריס שהיה כמעט סגור לחלוטין. פתחתי את עיניי באיטיות,משפשף אותם ונאנח .הבטתי לעבר התקרה,מנסה לעסות את ראשי ולחשוב מה קרה,ולמה אני כזה מסטול. קמתי בזהירות,אך תוך שנייה נפלתי בחזרה לעבר המיטה' בגלל ההנג אובר המטורף שהיה לי . נשענתי על מרפקיי מרים את ראשי ובוחן את החדר.הג'ינס שלי היה זרוק בצידי החדר, תלוי על איזה מנורה, החולצה לא נראתה בכלל באופק ,עד שהרמתי את מבטי וראיתי שהיא מתנדנדת על המנורה שתלויה על התקרה.הבוקסר שלי היה זרוק ליד המיטה,ולידו תחתון חוטיני קטן. זה גרם לי להסיט את מבטי במהירות הצידה,ובצדק.שער בלונדי נפרס על הכרית לידי, וגופה הערום של אותה הבחורה היה מכוסה בשמיכת הפוך הלבנה שלי. נשענתי על המיטה נאנח,ומסיט את מבטי לעבר התקרה רואה את חולצתי שוב ,וגורם לי לחשוב איך הגענו למצב שהיא נזרקה שם.אני יודע שאני תותח במיטה,אבל עד כדי כך היינו חיות אתמול ?

הראש לא הפסיק לכאוב ,הרגשתי כאילו דופקים לי מסמר עם פטיש ולא מניחים לי לרגע,ובנוסף לא הצלחתי להיזכר מה קרה שם אתמול.אני כמעט בטוח שהייתי עם ים. רגע! באמת הייתי עם ים, כן זה היה בשירותים... אוי נו באמת ! אני לא מאמין שנתתי לאגו ולצרכים שלי לשחק במקום הרגש באותו הרגע.

"גיא" קולה של ים עוד הדהד בתוך ראשי, מיד אחרי הנשיקה הלוהטת שלנו ברגע שהשנה החדשה התחילה, או איזה תחילת שנה חדשה נהדרת!

"את מחרפנת אותי ." לחשתי לה,מנסה לגעת בכל כולה ,בעודנו ברחבת הריקודים מול כולם.

"לא פה. " השיבה במהירות,והובילה אותי אל מחוץ כל המולת האנשים.

נדחפנו במהירות לתוך השירותים.הדבקתי אותה לקיר ,מנשק כל חלק וחלק בגופה בלהט. ידיה משכו בשערות ראשי הקצוצות שהספיקו לגדול מאז שהגענו הינה. ליטפתי את בטנה בעדינות ,אך בטובעניות . רציתי אותה.רציתי אותה כ"כ. הצמדתי אותי אליי , בזמן שרגליה התלפפו על רגליי,ואני אוחז במותניה ומכניס את שנינו לתא השירותים. כפתוריי חולצתי נפתחו כבר מזמן,ועכשיו הצעד הבא הגיע. ליטפתי את ירכיה,מנסה להעלות את השמלה הצמודה והקצרה שלבשה עוד יותר,וסולל את דרכי למה שייחלתי לו להגיע כ"כ הרבה זמן.הדבקתי לה עוד נשיקה רטובה על הפה,יורד לאט לאט ומענג אותה. מצצתי את צווארה העדין,וידיה ננעצו בגבי,שורטות אותו בעדינות. העלתי את שמלתה תוך כדי,מתחיל לגעת בטוסיק הקטן והסקסי שלה.

"גיא" לחשה בשקט,ואני התעלמתי ממשיך לגעת בה,ולהתעמק בה.

"גיא.."אמרה שוב,איך טיפה יותר בקול.אני רק המהמתי לעברה.

"לא,גיא לא." אמרה,אך לא הפסיקה לגעת בי. אחזתי בגופה שולח לעברה מבט מיוסר,מנסה לרמוז לה שתיתן לי להמשיך במה שאני כל כך טוב בו.

"מה קרה ? " שאלתי מלטף את פנייה,ומנסה להיראות הכי עדין ומתחשב שיכולתי להיראות.

היא עזבה את גופי,והרימה את מבטה לעברי.

"מה אנחנו עושים ?" שאלה ,כאילו היא לא מודעת לעובדה שהחייל שלי התעורר מזמן בגללה.

"נוגעים זה בזו בחושניות ובעדינות. מה אנחנו עושים ?! מנסים להזדיין!" השבתי ,וכתשובה ידה סטרה לי,ומבט זועף השתלט על פנייה,והחליף את המבט הענוג והמתוק שהיה לה מקודם.

"תגידי לי,מה נסגר איתך ילדה ? " שאלתי,משחרר את אחיזתי בה,ומשפשף את הלחי שבערה לי.

"מה נסגר איתך ?! באמת חשבת שאני עד כדי כך נואשת שאני יזדיין איתך פה בתא שירותים מזורגג, בפאקינג מועדון ?! " שאלה בכעס ובעצבים.

"אם לא ,אז למה עשית את כל זה עד עכשיו ?! להזכירך,את זו שהובלת אותי הנה." השבתי בעצבים גם .

"להזכירך,אתה זה שנישקת אותי . " השיבה נשענת על הקיר מאחוריה,ומשלבת את ידיה.

"ואני לא חושב שבאותו הרגע את כל כך סבלת ." השבתי בעוקצנות ,בוחן את הצעד הבא שתעשה.

היא הביטה בי במבט זועף ומאוכזב,שהמוח האיטי והגברי שלי לא כל כך הצליח להבין.אבל הצעד הבא שלה הסביר הכל. היא סידרה במהירות את שמלתה הצמודה,מורידה אותה כמה שיותר,פותחת את דלת התא,ויוצאת במהירות.

"את יודעת מה?! תברחי.זה הדבר היחיד שאת יודעת לעשות כמו שצריך." אמרתי,ויצאתי מהשירותים ,מסדר את חולצתי,וזורק מבט מהיר לעבר המראה,שהראתה לי שים עצרה והסתובבה אליי.

"את יכולה ללכת. אני לא מאמין בכלל שחיכיתי לך כל הזמן הזה. אני לא אני בגללך.אני לא צריך מישהי כמוך.אני יכול למצוא פי אלף יותר טובות מימך ! " הוספתי,זורק לעברה אצבע מאשימה.

"את מי תמצא ?את השרמוטות שלך שיזרמו איתך ישר למיטה? אני בטוחה שבזה הן הרבה יותר טובות." השיבה בחזרה,ומבט עצבני במיוחד על פנייה.

"לפחות הן יכולות לגרום למישהו להיות איתן. את צריכה ללמוד מהן קצת,ולהפסיק לעשות אהבה עם עצמך." השבתי בחזרה מתקרב אליה ,כבר לא שולט על המילים שיצאו לי מהפה.

"אוי ,אני מצטערת שאני לא מזיינת כל דבר שנע וזז. וכמו שאמרת ,לעשות אהבה.לפי מה שזכור לי ,אני לא אוהבת אותך ." השיבה כאשר היא מרחק נשימה מימני,מדגישה את ה-'לא' כמו שצריך.

"לא,כי אני מטורף עלייך. מתי תביני שאני רוצה רק לזיין אותך ?! לא יותר מזה.אני לא צריך איזה כלבה מטורפת שתרדוף אחריי כל היום,ותתעצבן שאני לא מתקשר אליה כל 5 דקות . " צעקתי עליה .

"מתי תבין שבחיים שלך לא תזיין אותי ?! חבל שעד עכשיו לא הבנת,שאתה משחק עבורי,ורחוק מלהיות או להוות אי פעם משהו רציני. אתה משחק גיא.משחק. עוד חייל שאני מצליחה לשחק בו לפי רצוני." השיבה בחזרה בעצבים . היא הדגישה את המילה 'חייל' ו-'משחק' כל כך הרבה פעמים,שאיפשהו ,עמוק עמוק בתוכי-זה כאב.בחיים לא שיחקו בי. תמיד זה היה התפקיד שלי.אני לא בטוח שגם עכשיו היא הצליחה,אבל עצם העובדה שאנחנו מרחק נגיעה זה מזה,ולא עושים את זה-אומר שמשהו בדבריה באמת נכונים . עמדתי מולה עצבני וכועס יותר מתמיד. הבעת פנייה השתנתה טיפה,כאילו הבינה שהיא אמרה משהו שלא היה צריך להיאמר.

"אני חושב שזה הפוך. אני מצטער שנתתי לך לחשוב משהו שבחיים לא יקרה,בגלל שחיכיתי לך. אני רק רוצה לזיין אותך.את כלום בשבילי,וכמו שהבהרת לי בעצמך,אף פעם לא היית,את לא עכשיו,ואת גם אף פעם לא תהיי משהו בשבילי. " השבתי בחזרה,מביט בעיניה ,ורואה דמעה קטנה מבצבצת.

"לך תזדיין גיא. " אמרה ,נתנה לי דחיפה קלה,ויצאה מהשירותים.מותירה אותי עם המחשבות והתהיות שלי, אם היא באמת כלום בשבילי,ולמה רק היא גורמת לי לא להיות גיא . גיא שאני מכיר,ולא גיא שנהפכתי להיות בגללה.

"בוקר טוב ." שמעתי קול לידי שהוציא אותי מכל הזיכרונות והמחשבות על אתמול בלילה.

"בוקר..." השבתי ,נאנח. היא התקרבה אליי,מדביקה לי נשיקה קטנה על הפה. עצרתי אותה,והרמתי את הפוך שכיסה את שנינו.בחנתי את גופה.היא הייתה שווה במיוחד,בדיוק כמו שאני אוהב. זרמתי איתה, והתהפכתי מעליה, ככה שנוצר מצב שאני השולט עכשיו.

היא שלחה את ידיה אל עבר פלג גופי התחתון שהיה ערום לחלוטין, מתחילה לגעת ולשחק בחייל שלי,שבזכותה התעורר לחיים.

"זה בהחלט בוקר טוב. " אמרתי ,מנשק את צווארה,ומוציא מימנה גיחוך קטן.

המשכנו לשחק זה עם זה,עד שהמשחק נגמר,ועברנו למשחק של המבוגרים.ולמרות הכל,המחשבות על אתמול בלילה לא יצאו לי מהראש. ים לא יצאה לי מהראש.

אגם :

בום,בום,בום,בום.

זו התחושה והכאב העוצמתי שהרגשתי שמתחולל לי בראש. אחזתי את ראשי מנסה להעביר את הכאב,ופותחת עיניים בעדינות,ממצמצת ולא כל כך מזהה את המקום שאני נמצאת בו כרגע.

איפה הטפט הסגול שלי ? איזה הארון הגדול שלי ? תהיתי,אבל הכאב גבר עליי וגרם לי לעצום את עיניי בחזרה. איזה הנג אובר מטורף פקד אותי הבוקר. התהפכתי במיטה ,מנסה למצוא את הפוזיציה הנוחה ביותר ,ולחזור לתנוחה הקודמת שהייתי בה.

הסתובבתי,נשענת על בטני,פתחתי את עיניי לרגע כדי למשוך את השמיכה מעליי. סובבתי בעדינות את ראשי ו

"אה ! "צעקתי בחוזקה ,פותחת את עיניי במהירות,ושוכחת את הכאב העצום שהעיר אותי עד לפני כמה רגעים,כאשר ראיתי את אסף שוכב בנונשלנטיות גמורה לידי.

הוא פתח את עיניו  בעדינות,כנראה נבהל מהצעקה שפילחה את השקט ששרר בחדר עד לפני דקה.

עיניו נפתחו במהרה ובבהלה כאשר הבחין בי,אך בתוך רגע אחד,החיוך השובב שלו הצטייר על פניו.

"יואו. הפנטזיה שלי התגשמה או שזה רק נדמה לי ? " שאל.

"מסתבר שלא. כנראה שגם שאני שיכורה,האגו שלי מספיק גבוהה כדי לא לשכב איתך."השבתי,מהדקת את השמיכה סביבי.

הסתכלנו אחד על השני,חוזים את המהלך הבא זה של זו. בתנועה מהירה הרמנו את השמיכה,אני ראיתי  שאני עם גופיה וחוטיני קטנטן על גופי,והוא עם הג'ינס שלבש אתמול,אך כנראה שהחייל שבתוכו,היה הרבה יותר ערני מימנו.זיקפת בוקר-מסכן.

נשכבנו שנינו על המיטה ,נאנחים.

"פוי." נאנחתי בהקלה.

"אוף." נאנח בעצב אסף.

רק אחרי שבחנתי את המקום בו אני נמצאת,הבנתי שאני בחדר של אסף.סרקתי במהירות את החדר. כל הקירות היו צבועים בשמנת חוץ מקיר אחד מרכזי בצבע כחול,לפטופ שחור היה מונח על השידה בצבע חום חזק,שהיה נדמה כשחור,וערמת בגדים נכבדת על הכיסא ליד הספרייה.המשכתי לבחון את החדר עד שהבחנתי במכנס השחור והמבריק שלי שלא היה ניתן לפספס,זרוק על רצפת החדר. תהיתי איך הגופייה ,שכנראה שייכת לאסף הגיעה למצב שאני לובשת אותה.  בתנועה מהירה ,קמתי מהמיטה,מושכת את השמיכה ומכסה את גופי שהיה כמעט ערום למחצה,ולוקחת את המכנס שהיה זרוק בחדר. הסתובבתי לסגור את דלת השירותים,רואה את אסף מתקפל בתוך עצמו ומנסה כנראה לגבור על הקור שעטף אותו ,ולייצר חום ,מה שכנראה לא הלך לא לפי קצב הרעידות שהיה נתון בו גופו.

נכנסתי לשירותים והסתכלתי על עצמי. אני באמת לא יודעת איך אני הפנטזיה שלו אם איך שאני נראית כרגע.שיער פרוע,איפור מרוח,שקי שינה היו מתחת לעיניים,ואפילו אני ,הגעלתי את עצמי.

רחצתי את פניי ביסודיות,מסבנת את ידיי זו בזו,ומצחצחת את שיניי עם האצבע שלי.כאד,זה כזה לא נעים. לא ידעתי איך הגעתי למצב כזה.איך אני לא ישנה עכשיו בבית שלי,ואני מתעוררת במיטה של אותו אחד שלא סמפטתי מהרגע הראשון שראיתי אותו.

שלפתי מגבת שהייתה באחת הכוורות במקלחתו וניגבתי את פניי,מסניפה את הריח שאני מוצפת בו כרגע. לבשתי במהירות את המכנס,והתיישבתי על מכסה השירותים. כאב הראש לא חדל לרגע,רציתי שהוא יעלם,שאני אעלם, שאני לא אצטרך לצאת ולראות אותו,ולהתמודד איתו. לא זכרתי הרבה דברים מאתמול.אני אפילו לא יודעת איך הגעתי לפה. התנשקנו ? שכבנו ? כבר כלום לא היה לי ברור.

פתחתי את דלת המקלחת ויצאתי אל חדרו,רואה את אסף יושב על המיטה כאשר רק בוקסר לגופו .ראיתי את חולצתי זרוקה בצידי המיטה.לקחתי אותו במהירות ואת נעלי העקב הגבוהות שנעלתי אתמול.

"אתה יכול להיכנס,אני במלא הולכת . " אמרתי ,מתחילה להתהלך לכיוון הדלת,אך הוא הקדים אותי,ונשען במהירות על דלת החדר.

"אסף אני רוצה ללכת זה אפשרי ?" נאנחתי בעצבים,אך כנראה שהוא לא לקח את זה כמשהו מובן מאליו.

"לא, כל עוד העניינים בינינו לא סגורים-לא." אמר,מסובב את מפתח הדלת סיבוב אחד,ומנפנף בו מול עיניי,ונכנס במהירות לשירותים.

"אוח !" שחררתי צעקה קטנה,ו ונפלתי במהירות על מיטתו ,מסניפה בלי כוונה את הריח המסחרר שלו.

גאד,באיזה בושם הוא משתמש ?!

שמעתי את מנעול הדלת מסתובב,והתיישבתי במהירות. אסף יצא מהשירותים והתיישב לידי.

"שים על עצמך משהו . " אמרתי.

"מתרגשת לראות אותי ככה ?" שאל בחיוך,וקם לקחת לעצמו מכנס .

"אל תשאל עד כמה ." השבתי בחזרה,נאנחת.

"טוב, אז איזה עניינים בדיוק יש לנו לסגור זה עם זה ?" שאלתי כמובן מאליו.

"לא שכבנו,אם זו הכוונה שלך ." אמר.

"זו לא הכוונה שלי,אתה זה שנעלת אותי פה.בכל מקרה,לא הייתי שוכבת איתך." השבתי במהירות.

"באמת ? לא ניראה לי שזה מה שחשבת אתמול כשזחלת למיטה שלי ." השיב בחיוך.

"איך בגלל הגעתי הנה ?" שאלתי,בוחנת את חדרו.

"דבר הוביל לדבר,והתעוררנו ביחד. היית גם יכולה להתנגד אליי ,ולא היינו מגיעים למצב הזה בטוח.אבל את זרמת איתי-ומי אני שיעצור את התפרצות ההורמונים הזו שקרתה שם ?"השיב. כנראה שהוא זוכר טיפה יותר טוב מימני מה קרה שם אתמול.טוב נו,אני זו שהייתה שרועה על הבר,בזמן שהוא זיין בחורות,או שרמוטות בשירותים.

"למה נישקת אותי ?" התעלמתי מהמשפט שלו,והגבתי בשאלה.

"רציתי להתנשק בסילבסטר."השיב כמובן מאליו,אך לי זה לא היה ניראה ככה.

"היית יכול להמשיך את הזיון שלך בסילבסטר. באת עד אליי כדי לקבל נשיקה?" השבתי בשאלה.

"רציתי לנשק אותך. זה מה שאת רוצה לשמוע ?" שאל בטון עצבני. לי לעומתו לא היה מה לענות.

"טוב,עכשיו זה יהיה אפשרי לצאת מפה ?" קמתי בעצבים ושאלתי.

"כל כך רע לך להיות איתי ?" שאל ונשכב על המיטה .

"כל כך כיף לך להיות איתי ?" השבתי בשאלה.

"כן. אני לא מתנגד לראות אותך שוב עם החוטיני הקטן הזה שהיה עלייך אתמול ." השיב ,וחיוך שובב הצטייר על פניו שוב.משגע אותי איך מצבי הרוח שלו משתנים מדקה לדקה,לקיצוניים לגמרי .

"אז אני כן מתנגדת להיות פה איתך. " השבתי בחיוך,ומיד לאחר מכן הושטתי את ידי קדימה,נותנת לו סימן שהמפתח צריך להיות אצלי-ועכשיו .

"אה,את רוצה את המפתח ?" השיב בחיוך.

"לא,אני רוצה אותך. " השבתי תשובה צינית במיוחד.

"אז את תקבלי אותי ." אמר,ותוך שנייה מצאתי את עצמי מתחתיובחירת מילים לא כל כך טובה אגם-יופי. אני כזאת סתומה לפעמים,זה משהו.

"עכשיו אני באמת שואלת.מה אתה חושב שאתה עושה !? " שאלתי בעצבים .

"מנשק אותך." השיב ונישק את שפתיי בעדינות.אם ככה הוא רוצה לשחק אז נלך עד הסוף. רציתי לעצור את הנשיקה הזאת כל כך ,אבל לא יכולתי .לא רציתי-וידעתי למה .אם בדרך הזו אפשר להשיג מה שאני כרגע רוצה,אז...למה לא ?

התהפכנו ועכשיו אני הייתי מעליו. התיישבתי על ברכיו,מנשקת את צווארו,ועוברת במהירות לפיו.ידיו טיילו על גופי ,מלטפות,נוגעות,חוקרות.הוא פיסק את שפתיי עם לשונו,משחק עם לשוני,בעוד אני נושכת בעדינות את שפתיו.ליטפתי את כל גופו,נוגעת בבטנו השרירית ,ומתענגת מהמגע שנוצר בינינו. לרגע אחד שכחתי למה אני עושה את זה,לרגע אחד באמת נהניתי. הוא היה סקסי בטירוף,ואני לא יודעת מה קרה אתמול בלילה,אבל אני בטוחה שלא היינו רחוקים מלילה מטורף שהיינו יכולים להעביר ביחד.

"את הפנטזיה שלי ." אמר,ונישק את צווארי,בזמן שאני מלטפת את גופו ומחדירה את ידיי לכיס האחורי של מכנסיו. בתנועה מהירה ,הוצאתי את המפתח מכיסו.והוא פתח את עיניו במהירות לאחר שנעצמו מההנאה ,נפנפתי עם המפתח מול עיניו,מחזירה לו בדיוק מה שהוא עשה לי.

"את לא אמיתית. " אמר בהלם.

"או או –אתה לא יודע עד כמה אני אמיתית ." השבתי בחזרה,מדביקה לו עוד נשיקה קטנה ,קמה מימנו, ומתקדמת לדלת חדרו.

"את לא יכולה להשאיר אותי ככה עכשיו ." אמר,והצביע לעבר החבילה שלו .

"תעשה ביד ." השבתי ,קורצת לעברו,ומחייכת חיוך ניצחון.

לפעמים אני מלכה-זה משהו.

בנות-אני ממש מצטערת על העיכוב הענקי בהעלת הפרק,ואני ממש מצטערת שהפרק לא כזה ארוך וטוב כמו שרציתן.

אני מודעת לכך שהפרק חלש,ולא הפרק הכי טוב שיצא לי לכתוב-מקווה לשפר לכן את ההרגשה בפרק הבא.

אני יודעת שאמרתי שאני יעלה פרק אתמול בערב-אבל צץ משהו ברגע האחרון,ששיבש לי את כל כתיבת הפרק,וכל הריכוז שהייתי צריכה-פשוט הלך לטמיון.כי אותו הדבר זה משהו משמעותי בחיים שלי,וכמו שהוא משמעותי-הוא יכול להרוס חשק והרגשה בתוך רגע אחד. מצטערת בכל מקרה .

אני מאחלת לכן,המשך חופשה נעימה,וחג שמח.