שלום. מה שלומך? אני מקווה שהכל באמת טוב...
אז הנה הגיע לו הבלוג פוסט הראשון והמרגש שלי. אולי זוהי תחילהו של דרך ארוכה ואולי הבלוג הזה דווקא פונה לדרך ללא מוצא...
רק הזמן יגיד. ואולי גם כוח הרצון שלי.
אז הנה- במקום לשמור את הכתיבה בשביל המגירה בלבד (למרות הכבוד הגדול שלי להמצאה הנפלאה הזאת...)- אני אשתדל לחלוק את המחשבות וההרהורים הכמוסים שלי פה- איתכם...
דברים שאני רוצה לזכור ואולי לפעמים גם דברים שאני באמת מבקשת לשכוח...
זהו האומץ שמעניקה לי האנונימיות.
הציטוט הראשון (Victor Jara)
First they put away the dealers,keep our kids safe and off the street.
Then they put away the prostitutes, keep married men cloistered at home.
Then they shooed away the bums, then they beat and bashed the queers,
turned away asylum-seekers, fed us suspicions and fears.
We didn't raise our voice, we didn't make a fuss.
It's funny there was no one left to notice when they came for us.