I'm no Superman

לפני כמה ימים המפלצת שהיא ואנבי הבוס שלי שלחה אותי לתלות שלטים בכל החנות משהו כמו בערך 400 שלטים שנפרסים על כמעט כל המחלקות יבשות קרות קפואות וכולי

אחרי שסיימתי את כל המחלקות נשאר לי רק את המחלקה של הקפואים ודברי האפיה אני מאוד אוהבת ומעריכה את הסדרן קפואים אז באמת נתתי אקסטרה עבודה בשבילו

משסימתי שם ועברתי לאפייה הוא שאל אותי אם אני עשיתי את זה ואמרתי לו שכן והוא אמר תודה 

שסימתי סופית הוא שאל אותי אם אני אוהבת רפאלו שזה שוקולד כזה אמרתי לו שאני לא הטיפוס של קוקוס אלא של קינדר ואז המפלצת צרחה לי בכריזה אז הלכתי אליה והתפללתי שיתקע לה המיקרופון בגרון

ואז בהמשך היום הוא הביא לי ביצת הפתעה והיה שם חיפושית משפריצת מים 

כמובן שהתנגדתי ואמרתי לו שיתן את זה לבת שלו או לאישתו אבל הוא סירב ואמר שאם לא אקח את זה מיצידו שישאר שם 

אז בסוף בחוסר נעימות לקחתי 

הוא אמר לי שהוא קנה לי את זה לא בגלל השלטים או משו אלא  שהוא מעריך אותי וזה היה בסך הכל מחווא קטנה של רצון טוב

כן קשה לי לקבל מתנות אפילו בזמנו משרגא לא יכולתי לבקש בקבוק מים בפאקינג 3 שקל ביום הכי חם בבסיס שהארנק לא עלי ואין שום מקור מים באזור 

עשרה לעשר אני בעמדה הראשונה עייפה וכל מה שמענין אותי זה לסגור אותה ולהספיק לישון קצת לפני המשמרת המבאסת פצצות של יום שישי 

הבחור מהקפואים הולך אחרי שהעוזק לעזור

הוא ממש ליד הדלת עוצר ומסתכל אחי

לילה טוב ספירציק בחיוך רחב אומר לי

 לילה טוב בחור טוב אני קוראת לו ככה כי הוא באמת אדם מדהים ומוסיפה חיוך ענק 

הוא הוסיף משהו שלא שמעתי הנהנתי בחיוך והוא הלך הבחורה החדשה מהעמדה מאחורי אמרה לפתע אוהבים אותך פה אה ?

חחח כן אני עונה חצי בישנית חצי עיפה 

בדרך לבית חשבתי על זה איך הרוב שם באמת אוהבים אותי ואני אותם ואיך זה יכול להיות שהם אוהבים אותי אם אני בקושי אוהבת את עצמי

...