Let’s talk

כל תא בגוף שלי מייחל להרגיש יותר טוב.

הלימודים קשים, למרות שזו רק ההתחלה. ומאחר וזו רק ההתחלה זה עושה לי עוד יותר רע.

״קבוצת החברים״ התאחדו בלעדיי. יש להם שיחה קבוצתית בוואטסאפ, וזה ממש לא בריא לחרדות החברתיות שלי.

לא יכולה לא לחשוב, שאולי, אולי זה לא חרדות. כל השנים האלה, הרגשתי דחויה. אולי אני באמת בלתי נסבלת?

אני מקיפה את עצמי בגברים שרוצים ממני רק סקס. גם אם אני אשכנע את עצמי שלא, אני יודעת שזה חרדות הנטישה שלהם שמחזיקות אותי קרוב.

אורן. נ׳. מר טיס. א׳. ר׳.

זו הרגשה מזעזעת לחשוב שאין לך אף אחד.

שלכם, איתכם גם אם זה בגלל חרדות הנטישה שלכם,

עט חרד

מהרגעים האלה שאת פוגשת את ננה אחרי שנים שלא ראית אותה, ולנה מתקשרת, בוכיה, כי חבר שלה נפרד ממנה, ואת צריכה ללכת, למרות שרק הרגע הגיע לך הבירה.

מהרגעים האלה שאת ולנה יושבות באיזו פינה חשוכה, מגלגלות סיגריות ומפרקות בקבוק יין, לנה בוכה, ואת נזכרת, שוב, איזו מנחמת מחורבנת את.

מהרגעים האלה שאת נכנסת לשירותים בבר, מסתכלת במראה ולוחשת לעצמך "You still got it, BITCH", ואחרי שאת משתינה, את מבינה שאת כל כך שיכורה שלא איכפת לך שהרגע התיישבת לגמרי על האסלה ושאין סבון - ושבמצבים האלה, את אומרת לעצמך, העולם שלך כל כך סובייקטיבי.

מהרגעים האלה שאת יושבת על הבר, מסתכלת מסביב ואומרת לעצמך Can I only choose one?

מהרגעים האלה שהבחור החתיך ניגש אליכן, ואת קמה, ועוברת לשבת ליד החבר השמנמן שלו.

מהרגעים האלה, שאת לא בטוחה אם את הרגע קפצת על רימון, או הבחור השמנמן.

שלכם, חוותה כמה דברים הסופש,

עט שיכור

אמא שלי התחרפנה לגמרי. עישנתי חום. ונ׳ לא שמוק. 

אמא שלי איבדה את זה לגמרי. לגמרי! היא דחפה אותי ללימודים. היא דחפה אותי לטוס לשבועיים. עכשיו היא לא מדברת איתי כי היא מפחדת להשפיע עלי. כשהיא לא מדברת איתי, היא לא עושה לי כלים ולא מגהצת בשבילי. אני פשוט לא מבינה מה עובר עליה.  שתלך לטיפול כבר. (היא כן מגהצת וכן עושה כלים וכן מבשלת, אבל מתלוננת על זה יותר מהרגיל). עכשיו היא בוכה. 

התחילו לימודים. מר טיס גר קרוב לבר אילן. בחלון שהיה לי עישנתי נרגילה ושתיתי בירה. ויש לי חברים או משהו כזה. נראה לי שהם מחבבים אותי. קשה לי.

נ׳ לקח אותי לים. ישבנו ועישנו. רבע שעה של צחוקים. ואחר כך מזמוזים ודיבורים. לפחות הוא כבר לא שמוק.

אמא שלי משוגעת, ושה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו עכשיו.

של תסביכי-אב. כך אמרה הפסיכולוגית (שאני מעריצה). החיבה שלי לגברים מבוגרים, כנראה הכי מוכיחה את זה. זה שאף פעם לא הרגשתי שאבא הוא איש שיחה, גורם לי לחפש אבא בפרטנרים שלי בסקס. איו. 

יש בי ריק עכשיו. ר׳ מתייזז, ויש לנו איזה א׳ שנכנס לתמונה לאט לאט. הוא כבר היה, כן? וזה נעלם. ועכשיו זה חוזר. הוא אמר שהתמונות שלי בפייסבוק משדרות מיניות ודורשות זין. זה טוב או רע? רע. זה רע כי אני אדם שמחפש מערכת יחסים בוגרת ואחראית ולא סקס לקידום הבטחון העצמי. 

על מי אני עובדת? I'm SEXY.

היה גם נ׳ בזמן שלא הייתי. נ׳ שמוק. נ׳ מעדיף את חברים שלו על פני. שמוק.

אני רוצה אהבה.

שלכם, שמה זה נמאס לה מהסינגל,

עט נקבה שמחפשת עט זכר לקשר רציני בין הגילאים 25-30, עדיף חנון. קוביות לא יזיקו. גם הורים עשירים זה סבבה.

שמנהלת הבלוג הזה? זאתי שפעם בחודש בא לה לעדכן פה?

זאתי בת 19 ומתחילה תואר ביום ראשון הבא. 

במדעי הפאקינג מוח.

לפעמים, כשאני חושבת על זה, קשה לי לנשום.