Let’s talk

את האהבה שלי לכאב אני מסיתה ומשנה.

אני מנסה להיזכר מתי חנקו אותי פעם אחרונה כשגמרתי, וזה מרגיש לי כל כך רחוק. אני מנסה לחשוב מתי ירד לי דם, משריטה או נשיכה אלימה מדי. מתי ישבתי על הרצפה, מתחת לשולחן, ומצצתי זין. מתי משכו לי את השיער עד שהרגשתי רק את הכאב והכל מסביב נעלם. מתי נקשרתי למיטה, זויינתי ונשארתי ככה, עם השפיך עלי. 

מתי הייתי בובה פעם אחרונה.

חלק מחוויית ה-לקרוא את הבלוג הישן הוא להזכר בכל הדברים הקטנים. הייתי עושה לעצמי היקי. מלא. הייתי מכורה, ממש. לא היה יום בלי שאיזה אחד או שתיים יתנוססו לי על הידיים.

בשלב מסוים גיליתי את סכין הגילוח. את זה אני זוכרת. לא כתבתי על זה אף פעם.

אני מתגעגעת לסאב-ספייס. ללכת לאיבוד. להעלם. ליפול ולהתמסר.

לכאוב עד דמעות ולגמור תוך כדי צחוק משוגע. לקבל כל כך הרבה זין שאת חושבת שכבר תקיאי, ולאהוב את זה.

השם כבר לא משנה. את לא יודעת מי את. את לא יודעת מי מאחורייך, את לא יודעת אם הוא מצליף או מזיין. אם הוא לבד, או שכל החבר׳ה איתו. אפילו להחזיק את עצמך על ארבע את בקושי מסוגלת.

אף אחד לא דורש ממך כלום, רק שתרחפי ושתחשפי את הכאב שלך. ואת חושפת. את צועקת, גונחת, או מצטטת דוסטוייבסקי. את בעולם אחר. יקום אחר. את שקועה בכאב ובעונג, ושם את רוצה להישאר. זה משהו קסום כזה. הזמן עובר, אבל לא אצלך. בסאב-ספייס אין זמן. 

ואז הוא גומר עלייך. ואחרי דקה את פתאום חוזרת ומבינה שאת בדירת חדר שלו בפתח תקווה. והוא זורק עלייך מגבת ישנה, ומצביע במלמול איפה הוא זרק את הבגדים שלך. ואתם שותקים כל הדרך הביתה. 

״ביי״

מקלחת. 

לישון עם דמעות.

שלכם, שחשבה שהפוסט הזה ילך לכיוון אחר לגמרי,

עט לבן

בעקבות החלטה שרירותית ולא כל כך דמוקרטית מצדו של הפרטנר האחרון שלי במיטה (באוטו):

ממש, אבל ממש, לא בא לי שיאנסו אותי בתחת.

שלכם, חוותה טראומה קלה,

עט כאוב

המדריכה מברברת באמצע המעגל, מסבירה לפרחות שמימין מה משמעות המילה "אסרטיבי", אני מרגישה איך לאט לאט נרדמת. החדר ריק ואתה נעמד מאחורי. היד שלך מתחילה ללטף לי את הראש, אתה נעמד כל כך קרוב, הידיים שלך לופטות לי את השיער, מזיזות לי את הראש. אתה מרים לי את הידיים ומוריד לי לאט לאט את החולצה. הידיים שלך נכנסות לי לחזייה, אני נשענת אחורה, הראש שלי על הבטן שלך, הידיים שלך אוחזות את החזה שלי, ממששות אותו, מלטפות לי את הפטמות. יד אחת צובטת לי את הפטמה חזק, אני פולטת גניחת כאב. הצביטה מתחזקת, היד השניה יוצאת מהחזייה, מושכת את השיער חזק למטה, "סתמי" אתה אומר. אני סותמת. ואתה ממשיך בשלך. אוחז את החזה שלי, צובט את הפטמות, מתענג על הגוף שלי.

אי שם ברקע ממשיכה המדריכה להראות חלק מהסרט "אני והחבר'ה", כדי ללמד אותנו מהי אגרסיביות.

אתה מושך לי את השיער למעלה, מקים אותי על הרגליים, מסובב אותי אליך. אני רואה אותך. אני אוהבת אותך. אני רוצה לנשק אותך. אתה מושך אותי אליך כך שאני מועדת ואני עם הברכיים על הכסא, המרפקים שלי על המשענת. אתה נעמד מאחורי, אני מרגישה את הזקפה שלך דרך הג'ינס, מרגישה את היד שלך בין הרגליים שלי. אני מתענגת על הרגע. אתה עובר ישר לפתוח את הכפתורים ומושך לי את הג'ינס למטה. ליטוף נוסף בין הרגליים. "חרמנית קטנה".  אתה תופס לי את החוטיני, מזיז איתו את הישבן שלי, מסדר אותו בתחת שלי, כך שאני אעמוד בדיוק איך שאתה רוצה.

וכשאני יושבת שם, עם התחתון הקטן והגב המקומר, והיד נוחתת על ישבני בפעם הראשונה כשהמדירכה מסבירה לנו מהי פסיביות.

וכך היד נוחתת עלי שוב. אתה מלטף ישבני בין לבין, אוחז בו, מסדר שוב את ישבני עם החוטיני ומנחית עוד מכה. אני מרגישה את הישבן מאדים ואותך מתחרמן. וכך אתה ממשיך, ללטף ולהכאיב. עד שבסופו של דבר נמאס לך. אתה נעמד בצד, מסתכל עלי. חנוקה מדמעות כאב, עם ישבן מאדים. אני רואה אותך מחייך בזווית העין. ואז אתה שולף אותו, מצמיד לי אותו לפנים.

אני חושבת שיש סצינה ממועדון קרב. מגלה שלא, מחליטה שזה לא שווה את הזמן שלי ושוקעת שוב.

הזין שלך כבר עמוק בגרון שלי. אני אוהבת את ההרגשה של הזין שלך בפה שלי. חודר וחונק, וזה אפילו טעים לי. מבט ללמעלה, כמו שאני יודעת שאתה אוהב ואני רואה אותך עף באוויר. לשון וווקום, הטריקים הישנים והטובים ואתה כבר לא יכול לחכות. מתמקם מאחורי, מעיף את הג׳ינס, וחודר אלי בבת אחת.

״אז רגע, לא הבנתי. מה זה אגרסיבי?״ אלוהים ישמור, מה אני עושה פה?

כל הזין שלך עמוק בפנים. חודר בי חזק כשאני עם הברכיים על הכסא והידיים על המשענת. היד שלך בשיער שלי מושך אותו אחורה כשאתה מזיין לי את הצורה. איך אני אוהבת שעושים אותי בדוגי בלי שמחזיקים אותי בגוף. קצת רודיאו-פרי-סטייל-כזה. בדיוק מה שהייתי צריכה. אני מרגישה הגוף שלך נהדף בי. 

"עכשיו כל אחד יכתוב דילמה מסוימת שקיימת במקום שירות, ואנחנו ננסה לפתור כמה מהם ביחד".

האנחות הכבדות שלך מדליקות אותי בטירוף. חם לי ונעים לי להרגיש את הזין שלך בפנים. איך שהוא תוקע אותי חזק בדוגי. אתה יוצא. אני מנסה לסובב אליך את הראש במבט עצוב, אבל היד בשיער מעיפה אותי על הרצפה עם השטיח הזול. אני שוכבת על הגב, ואתה עומד מולי, עם הזין ביד. אתה נשכב מעליי מרים רגל אחת שלי, וממשיך לזיין אותי. כמה שאני אוהבת את הזיון המהיר שלך.

אני מנסה להסתכל לך בעיניים, שיהיה לנו איזה רגע, אבל היד שלך נוחתת על הפרצוף שלי, ומועך אותו לרצפה. קצת קשה לי לנשום, אבל כל הסיטואציה הזאת מדליקה אותי. 

אני מרגישה את התנועות שלך נהיות חזקות, אסרטיביות, ומרגישה שאתה עומד לגמור. היד שלך עוברת לצוואר שלי, חונק אותי. אתה יוצא ממני ואחרי כמה עיסויים אתה גומר על החזה שלי.

חיוך.

"נו, עט לבן, תכתבי משהו ותוכלי לצאת להפסקה"

כוסעמק, אני לא בכיתה ב'.

שלכם, לפחות היתה פיזית בהשתלמות,

עט נוכח

גמרתי. במלוא מובן המילה. ולא כי שיחקתי בעצמי תוך כדי שהזין של דים בתוכי, ולא כי השתפשפתי על הכרית.

כשאני שוכבת עם רגליים פתוחות ודים מעליי ובתוכי, הידיים שלי נעוצות בישבנו ומכתיבה את הקצב המדויק, אני מרגישה את הרעידות הגוברות בגוף, את התחושה המדהימה הזאת של הטיפוס.

נכון, זו לא הגמירה הכי מדהימה שהיתה לי. הגמירות המדהימות באמת קורות לי כשאני לבד. אבל גמרתי. מגבר.

אולי היה זה מחסום פיזי שנפרץ, כי דים, עם כמה שהוא לא סוטה, הוא דווקא די טוב.. ויש לו פוטנציאל אדיר להיות זיין על.

ואולי, רק אולי, היה זה מחסום נפשי שנפלו קירותיו. אולי, עם דים אני מרגישה בנוח לחקות את תנועות האגן שאני עושה עם הכרית, ולאבד שליטה על עצמי.

אוח. ביום שיש נפגשתי עם נהנה ויתא. אמרתי להן שאני רואה את עצמי מתחתנת עם דים. הן שמחו בשבילי.

הפחד? שיום אחד הוא יבין מה הוא באמת שווה ויעזוב אותי.

עד אז? תנו לי להתלהב מזה שחבר שלי חתיך וחכם.