Let’s talk

יערות מנשה. מתחת לשמיים במאהל. סיגרינ מגולגלת יפה יפה. עוד שכטה אחת חזקה. מבט לתוך עיני השוקולד שאני כל כך אוהבת. הרוגע משתלט. נשיקה. ליטופים.

"אני רוצה להתחתן איתך" אני לא אומרת לו. "אני רוצה לרצות להיות איתך כל רגע קצר עד סוף חיי. אני רוצה ללכת איתך לחופה, ואני רוצה שתהיה האבא של הילדים שלי. אני רוצה להיות שם בכל נשימה שאתה לוקח ובכל חוויה שאתה חווה. אני רוצה שתאהב אותי כמו בסרטים, ואני רוצה שבימי שישי נעשן ג'וינטים אפילו שיהיו לנו ילדים. אני רוצה משחקי מבוכים ודרקונים, ואני רוצה את הצחוק הזה שילווה אותי לאן שלא אלך. אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מעולם ואני רוצה שזה יימשך לנצח. אני רוצה לאהוב ככה כל שנייה, כל שאיפה, כל נשיפה. ואני רוצה לאהוב אותך."

אני כל כך שיכורה, הסטלה מחבקת אותי, וציפור לבנה וזוהרת חולפת מעלינו.

במאהל לידי ישן האקס. מתו, אני חושבת שכיניתי אותו במחוזות בהם אני נקראת "עט לבן" (משמע, הבלוג שלי). קול הבס שלו הגיע אליי עוד לפני שראיתי אותו.

שלכם, שהיתה מאוהבת, אבל עכשיו יותר,

עט הרבה יותר

כן כן. כותרת סופר מגה אקסטרא קיטשית. לא מצאתי משהו יותר טוב.

בנות, זה עם ממש קל.

תנו לנו קצת "את מיוחדת, חכמה, מצחיקה, שונה מכולן", ותטבלו בזה במינון נכון של אדישות והתחשבות, ואנחנו נופלות. נופלות חזק.

לפעמים בנים הולכים עם זה קצת יותר מדי.

אולי זה כי אני מציגה משהו משוחרר יותר בתחום המיני. אבל לפעמים, בנים מציעים לי על הדייט השני לבוא אליהם הביתה. ואני תוהה. זה באמת עובד להם?

הייתי אצל הפסיכולוגית היום. 

סיפרתי לה שאני מפחדת לחזור לדיכאון. ונתתי תסמינים דיכאוניים. ואז נזכרתי שהייתי מתיישבת מתחת לשולחן בחדר, ושמה מוזיקה פול ווליום. או נשכבת על הרצפה בחדר. וזה היה גורם לי להרגיש כל כך טוב. כל כך כל כך טוב. פשוט לשבת מתחת לשולחן. סגור וזה. ואני תוהה. אם אני אעשה את זה עכשיו ואהנה, זה אומר שאני בדיכאון שוב?

שמעתי היום את השיר של Amy Mcdonald. השיר היפה הזה. Slow it Down.

ואני רצה. שמה זין על רמזורים. לומדת באוניברסיטה במסלול בין תחומי שנחשב לאחד הקשים, בגיל פאקינג 19. ומה אני אשיג מזה? מה אני אשיג מלא לעשות את זה? ואני תוהה. אני צריכה להאט?

שלכם, תוהה בגלל הגשם,

עט רטוב (ולא בקטע טוב)

EVRYTHING YOU ARE

EVRYTHING YOU WERE

BEST

YOU GOT TO BE THE BEST

עאלק.

שלכם, ממוצעת,

עט חצי כותב

אני רוצה כפיות. לא מהסוג שאוכלים איתו מילקי, כפיות כרבולים. 

ואני רוצה לקום בבוקר, עם האיפור המרוח שלא ירד מהלילה לפני, והשיער הנפוח, ולשמוע, ולא מאמא שלי, שאני יפה.

ואני רוצה מספר טלפון להתקשר אליו כשיש לי חלון.

וכמה שהייתי צוחקת על זה עם חברות, שדים היה מזיין אותי ולוחש לי באוזן שהוא אוהב אותי, וכמה שהייתי צוחקת, אני רוצה קצת עכשיו.

אני רוצה סמסים עם בדיחות מפגרות, ובדיחות אישיות.

אני רוצה להתגעגע לשפתיים.

אני רוצה לרצות לקנות ביריות.

ואני רוצה ריבים מטופשים.

אני כל כך כל כך רוצה, אבל אני לבד במערכה.

שלכם, רוצה נשיקה על,

עט השפתיים

של תסביכי-אב. כך אמרה הפסיכולוגית (שאני מעריצה). החיבה שלי לגברים מבוגרים, כנראה הכי מוכיחה את זה. זה שאף פעם לא הרגשתי שאבא הוא איש שיחה, גורם לי לחפש אבא בפרטנרים שלי בסקס. איו. 

יש בי ריק עכשיו. ר׳ מתייזז, ויש לנו איזה א׳ שנכנס לתמונה לאט לאט. הוא כבר היה, כן? וזה נעלם. ועכשיו זה חוזר. הוא אמר שהתמונות שלי בפייסבוק משדרות מיניות ודורשות זין. זה טוב או רע? רע. זה רע כי אני אדם שמחפש מערכת יחסים בוגרת ואחראית ולא סקס לקידום הבטחון העצמי. 

על מי אני עובדת? I'm SEXY.

היה גם נ׳ בזמן שלא הייתי. נ׳ שמוק. נ׳ מעדיף את חברים שלו על פני. שמוק.

אני רוצה אהבה.

שלכם, שמה זה נמאס לה מהסינגל,

עט נקבה שמחפשת עט זכר לקשר רציני בין הגילאים 25-30, עדיף חנון. קוביות לא יזיקו. גם הורים עשירים זה סבבה.

שמנהלת הבלוג הזה? זאתי שפעם בחודש בא לה לעדכן פה?

זאתי בת 19 ומתחילה תואר ביום ראשון הבא. 

במדעי הפאקינג מוח.

לפעמים, כשאני חושבת על זה, קשה לי לנשום.

מכון כושר, ביקור 2.

הפעם כדי לעשות בדיקות. 72 ק"ג, 162 ס"מ, 31% שומן. 

מטרה? כושר.

ו...? חיטוב.

סליחה, לא שמעתי, מה המטרה השניה? חיטוב!

מה?! חיטוב!!!

מה אמרת?? להרזות.

זה חשוב שתגידי את זה. תרימי בבקשה את כפות הידיים שלך. 

אני יושבת בחדר מטר על מטר, בתנוחה של Watch out, we got a badass over here, והמאמן פשוט עושה לי קריאה.

אין לי פאקינג מושג מה הוא אמר.

אבל היו 2 בדיחות שתפסו אצלו ממש חזק.

"אם תהיי ילדה טובה, יהיה לך חבר. אם תהיי ילדה רעה, יהיו לך המון חברים"

ואז הוא הדגיש מאוד שאני לבד. בודדה. אין לי חברים. עצובי. ושאני צריכה להרפות ולהיות רכה. אמרתי את זה היום בעבודה והם הסכימו איתו. אני יודעת להרפות! ושאני מכסחת בנים שאני איתם. גם זה אגב, ממש לא נכון. ושאני דודה זקנה. הוא קרא לי דודה זקנה. ושאני בוגרת מדי. 

הבדיחה השניה היתה גם היא לא הכי מצחיקה ששמעתי.

"המזוכיסט מבקש מהסדיסט שיתן לו סטירה. אז הסדיסט אמר לו - דווקא לא!"

והוא אמר שאני הסדיסט והמזוכיסט גם יחד. יש בזה משהו. או שלא?

לא שאני בכלל מאמינה בכל הקוקו-מוקו הזה. 

ואז הוא אמר שאני יפה וחכמה. את זה הוא אמר הרבה. וכל פעם (אבל כל פאקינג פעם!) שהוא אמר שאני צריכה מישהו, הוא תמיד הוסיף "או מישהי".

LOVELY.

זה היה ממש מוזר, כל הקטע הזה. אולי אני צריכה להשתנות אבל לא כל כך הבנתי לאן. נכון, אני בת 95 שכלואה בגוף של בת 18 תמימה. אבל זה לאו דווקא משהו רע.

והוא גם אמר שאם אני לא אמצא מישהו עד גיל 25 אני אהיה קשה מדי.

ושאסור לי לשתות אלכוהול.

אחר כך עשינו זומבה אז לא היה לי זמן לבכות.

שלכם, ככל הנראה בודדה,

עט אחד