אני שוכבת במיטה שלך, אתה יושב על הכסא, אני עירומה, אתה לבוש. הידיים שלך מלטפות גיבסון משנות ה50 ואני מתמכרת. צלילים מהגיטרה המדהימה הזאת עולים לאוויר. מדי פעם אתה מעיף מבט לתחת שלי, מקושט בחוטיני מינימלי. אתה מאלתר איזה משהו וקורא לזה "שיר לתחת של עט". שנינו צוחקים, ואתה ממש לנגן ולהפיק צלילים, או משהו שניתן לכנותו שירה, ואני רק אבהה בך בהערצה.
איך זה תמיד קורה לי? איך אני תמיד מוצאת את עצמי עם גברים שיכולים למצוא בחורה שהיא פי אלף ממני. אני אצחיק אתכם, אמצוץ לכם בשמחה ואעמיד פנים שאני יודעת דברים. אבל בתכל'ס? אני לא באמת כזו מציאה. באמת. אני יודעת שמגיע לי הרבה, אני יודעת שכיף להיות איתי, שאני עניינית ויפה ודברים כאלה. אבל, אוף! באמת. אני כל כך מתמוגגת מכל בדיחה שלך, מכל פעם שאנחנו מדברים.
קמתי בבוקר באיחור. ובדרך כלל אני מכינה לעצמי כריך לבוקר + ארוחת צהריים. בגלל חוסר הזמן קילפתי אבוקדו והכנתי לעצמי הכריכים של הבוקר, ושמתי גם בפיתה של ארוחת הצהריים.
ואז אכלתי. ואז הקאתי את הפיתה עם האבוקדו בשירותים כי היה פיגוע בתל אביב ונלחצתי.
של תסביכי-אב. כך אמרה הפסיכולוגית (שאני מעריצה). החיבה שלי לגברים מבוגרים, כנראה הכי מוכיחה את זה. זה שאף פעם לא הרגשתי שאבא הוא איש שיחה, גורם לי לחפש אבא בפרטנרים שלי בסקס. איו.
יש בי ריק עכשיו. ר׳ מתייזז, ויש לנו איזה א׳ שנכנס לתמונה לאט לאט. הוא כבר היה, כן? וזה נעלם. ועכשיו זה חוזר. הוא אמר שהתמונות שלי בפייסבוק משדרות מיניות ודורשות זין. זה טוב או רע? רע. זה רע כי אני אדם שמחפש מערכת יחסים בוגרת ואחראית ולא סקס לקידום הבטחון העצמי.
על מי אני עובדת? I'm SEXY.
היה גם נ׳ בזמן שלא הייתי. נ׳ שמוק. נ׳ מעדיף את חברים שלו על פני. שמוק.
אני רוצה אהבה.
שלכם, שמה זה נמאס לה מהסינגל,
עט נקבה שמחפשת עט זכר לקשר רציני בין הגילאים 25-30, עדיף חנון. קוביות לא יזיקו. גם הורים עשירים זה סבבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
