כן כן. כותרת סופר מגה אקסטרא קיטשית. לא מצאתי משהו יותר טוב.
בנות, זה עם ממש קל.
תנו לנו קצת "את מיוחדת, חכמה, מצחיקה, שונה מכולן", ותטבלו בזה במינון נכון של אדישות והתחשבות, ואנחנו נופלות. נופלות חזק.
לפעמים בנים הולכים עם זה קצת יותר מדי.
אולי זה כי אני מציגה משהו משוחרר יותר בתחום המיני. אבל לפעמים, בנים מציעים לי על הדייט השני לבוא אליהם הביתה. ואני תוהה. זה באמת עובד להם?
הייתי אצל הפסיכולוגית היום.
סיפרתי לה שאני מפחדת לחזור לדיכאון. ונתתי תסמינים דיכאוניים. ואז נזכרתי שהייתי מתיישבת מתחת לשולחן בחדר, ושמה מוזיקה פול ווליום. או נשכבת על הרצפה בחדר. וזה היה גורם לי להרגיש כל כך טוב. כל כך כל כך טוב. פשוט לשבת מתחת לשולחן. סגור וזה. ואני תוהה. אם אני אעשה את זה עכשיו ואהנה, זה אומר שאני בדיכאון שוב?
שמעתי היום את השיר של Amy Mcdonald. השיר היפה הזה. Slow it Down.
ואני רצה. שמה זין על רמזורים. לומדת באוניברסיטה במסלול בין תחומי שנחשב לאחד הקשים, בגיל פאקינג 19. ומה אני אשיג מזה? מה אני אשיג מלא לעשות את זה? ואני תוהה. אני צריכה להאט?
שלכם, תוהה בגלל הגשם,
עט רטוב (ולא בקטע טוב)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
