מכון כושר, ביקור 2.
הפעם כדי לעשות בדיקות. 72 ק"ג, 162 ס"מ, 31% שומן.
מטרה? כושר.
ו...? חיטוב.
סליחה, לא שמעתי, מה המטרה השניה? חיטוב!
מה?! חיטוב!!!
מה אמרת?? להרזות.
זה חשוב שתגידי את זה. תרימי בבקשה את כפות הידיים שלך.
אני יושבת בחדר מטר על מטר, בתנוחה של Watch out, we got a badass over here, והמאמן פשוט עושה לי קריאה.
אין לי פאקינג מושג מה הוא אמר.
אבל היו 2 בדיחות שתפסו אצלו ממש חזק.
"אם תהיי ילדה טובה, יהיה לך חבר. אם תהיי ילדה רעה, יהיו לך המון חברים"
ואז הוא הדגיש מאוד שאני לבד. בודדה. אין לי חברים. עצובי. ושאני צריכה להרפות ולהיות רכה. אמרתי את זה היום בעבודה והם הסכימו איתו. אני יודעת להרפות! ושאני מכסחת בנים שאני איתם. גם זה אגב, ממש לא נכון. ושאני דודה זקנה. הוא קרא לי דודה זקנה. ושאני בוגרת מדי.
הבדיחה השניה היתה גם היא לא הכי מצחיקה ששמעתי.
"המזוכיסט מבקש מהסדיסט שיתן לו סטירה. אז הסדיסט אמר לו - דווקא לא!"
והוא אמר שאני הסדיסט והמזוכיסט גם יחד. יש בזה משהו. או שלא?
לא שאני בכלל מאמינה בכל הקוקו-מוקו הזה.
ואז הוא אמר שאני יפה וחכמה. את זה הוא אמר הרבה. וכל פעם (אבל כל פאקינג פעם!) שהוא אמר שאני צריכה מישהו, הוא תמיד הוסיף "או מישהי".
LOVELY.
זה היה ממש מוזר, כל הקטע הזה. אולי אני צריכה להשתנות אבל לא כל כך הבנתי לאן. נכון, אני בת 95 שכלואה בגוף של בת 18 תמימה. אבל זה לאו דווקא משהו רע.
והוא גם אמר שאם אני לא אמצא מישהו עד גיל 25 אני אהיה קשה מדי.
ושאסור לי לשתות אלכוהול.
אחר כך עשינו זומבה אז לא היה לי זמן לבכות.
שלכם, ככל הנראה בודדה,
עט אחד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
