Let’s talk

הוא היה בן שלושה חודשים. מוקדם מדי. עצוב מדי.

בתהומות המוות התהלכנו חיים. בצעדת רצח אלוהים זלגו הדמעות.

בכאבים שחודרים אנחנו רוצים להכרך גם אנחנו בטלית, להתכסות ולעצום עיניים.

לשקוע לאט לשינה עד אין קץ שתשכיח מאתנו יגוננו. שהאדמה תכסה אותנו עד שלבנו ייקבר.

אור אחרון שיחדור לעיננו ייעלם מבעד למסך האפר. עיננו יבשות ונשמתנו צוהלת.

כי כאב לא נדע עוד לנצח. נאהב, נבכה ונשנא עד הרגע שיישאו אותנו בדרכינו האחרונה.

בתהומות המוות יוליכו אותנו מתים. בצעדת רצח האנושות ייזלגו הדמעות.

אבל לא שלנו.

תנצבה