דווקא ביום שאני אפגוש את האקס באופן אקראי ברחוב, אני אהיה במצב הרוח הטום-בוייש שלי, ואני אראה כמו לסבית.
אני אלבש את המכנסיים הבגאיות שאני יודעת שהוא שונא, אני אנעל את נעלי הוואנס בשקל שאני יודעת שהוא שונא, אני אלבש חולצה רחבה שאפילו אני לא מצליחה לאהוב, ואני אענוב דווקא את העניבה שאני פחות אוהבת (וגם הוא שונא עניבות, אגב).
דווקא ביום שאני אפגוש את האקס באופן אקראי ברחוב, זה יהיה ביום רע כללי.
השיער שלי ייראה כמו צ'ינצ'ילה מכובסת ביום שיער רע. המייקאפ שלי יהיה בתהליכי גסיסה מתקדמים ואני אנסה צללית-חדשה-לא-מחמיאה באופן מפתיע.
בדיוק ביום שאני אפגוש את.. (נו, אתם מכירים את התרגיל) ילך לי זוועה במתכונת/בגרות היומית, ואני אסתובב עם פרצוף תחת כללי, עם שקיות שחורות מתחת לעיניים.
אני שונאת פגישות אקראיות עם האקסים.
תגידו לי לפני. אני אנעל עקבים ואשים את הצללית הסגולה המחמיאה.
עכשיו הוא חושב שנפרדתי ממנו כי אני לא נמשכת לגברים.
מצד שני, זו לא הייתה סיבה להפרד ממנו. (נו, כי הוא לא היה גבר, סטגדש וכאלה)
הליבידו שלי שובר שיאים. ככה זה כשאני במחזור.
אה, ולסיכום
כוסעומו המדינה הזו