אני עדיין לבד וטוב לי עם זה.
ר' בדיוק היה אצלי. עשינו סקס וניסינו לדבר. אני עדיין מנסה להבין מי אני לידו, אבל כל פעם איכפת לי פחות ופחות.
הבעיה היא שאני לא אתן לקשר הזה להפוך להיי-זיון-ביי, כי גיליתי ממזמן שקשרים כאלה עושים לי רק רע על הלב.
והוא זיון כלכך כלכך טוב, אז אני מתאמצת לשמור פה על ידידות כלשהי...
אז ברגע שאני ארגיש שיש פה יותר מדי היי-זיון-ביי, זה ייגמר. אבל עד אז טוב לי ואני נהנית, ואני בטוחה שגם הוא.
אצל בנים, היזיזה הראשונה זה הכי מרגש.
אני עדיין לבד וטוב לי עם זה.
לא מתחילים איתי כל פעם שאני יוצאת, ואני פנאן עם זה.
אז עומרי ומנשה מתחילים איתי פה ושם בקטנות, אבל הם בגיל שלי, אז למה נראה להם?
אני ממש ממש רוצה חבר. מערכת יחסים כזאתי רצינית ואמיתית. עם מישהו שגר קרוב וחיי חברה.
מישהו שאני יכולה להתקשר אליו ולהיות הכי עט לבן שבעולם, והוא יעריך אותי הכי בעולם.
כן, אני צריכה מעריץ כזה...
אבל אני עדיין לבד, וטוב לי עם זה..
שלכם, עדיין לבד,
עט שטוב לו עם זה
איזה כיף להתחיל את הבוקר בזיון. איזה באסה לסיים באשפוז.
נו טוב, לפחות קניתי מייקאפ, פודרה וכמה סבונים לחצ'קונים המזוויעים שלי.
אני חושבת שיש לי נפילת-מצב-רוח-של-שעות-הערב האופיינית לטיפול בסטרואידים, כי אני לא מפסיקה לחשוב על ר'.
פשוט לנתק, למחוק ולהעיף אותו מהחיים שלי, נכון?
הלוואי וזה היה פשוט כמו שזה נשמע.
הלוואי והייתה מילה יותר בוגרת לדלוקה. אבל זה מה שאני, ובא לי להתאבד.
בא לי להיות חשובה לו.