Let’s talk

יום שישי והשמש זורחת בקרניים ארוכות שמלטפות בניינים ישנים. השמיים הכחולים שנקיים מעננים מורחים חיוך קיצי של בוקר על הפנים שלי.

כוס קפה, 2 פרוסות לחם קל עם ביצה מקושקשת והמוסף של הארץ. כי ככה אני אוהבת להתחיל את היום.

אז אני לובשת מכנסיים קצרות ושמה את הסרט הפרחוני על הראש. 

ואני לא יכולה ללבוש כהה ביום כזה יפה, והאיפור שנמרח ורוד וקיצי, ועל החולצה אני שמה סיכת פרפר ילדותית ולבנה.

ואיכשהו, כל הבאסה הנוראית של אתמול, כל הדיכאון, כל המדעות של הלילה פשוט נמוגו עם הזריחה, התאדו עם הטל. הרגעים האלה, שהשמש מעירה אותי, גורמים  לי לחשוב שקרני השמש הרבה יותר אפקטיביים ממעקבי ספיגת הסרטונין הירוקים שלי.

אני מתהלכת בעיר, מרגישה כמו מיליון דולר של פסטורליות, בהילה של DKNY ירוק.

הלוואי שהחיוך הזה יישאר כל היום.

שלכם, מחויכת,

עט פסטורלי