| סקס. כוח. שירה. דעות. טיפים. הכל פה, והכל עם עקיצות עקרביות. |
| 7/2012
לקום לפני הזריחה
לקום כל יום מוקדם זה לא כיף.
יום אחד זה חמש בבוקר. אחרי זה שש בבוקר. אחרי זה חמש וחצי. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה. וחוזר וחלילה.
אז יש ימים שבהם אני קורס למיטה בשעה 10 בערב. ויש ימים שאני לא מסוגל להרדם עד 3 בבוקר.
לקום לפני הזריחה זה דבר מדהים בעיניי. כי אז רואים את הזריחה נולדת.
רואים את השמש העצלה יוצאת לאיטה מבין העננים, לא שתמיד יש עננים.
כשהייתי בתיכון, היה לי חלום של להתעורר בזריחה, לצד בחורה, להסתכל איתה ביחד על הזריחה ולהתנשק.
זה היה סוג של שיא רומנטיקה בשבילי בזמנו.
עשיתי את זה. יותר מפעם אחת. וזה באמת היה רומנטי. או שזה היה שקר רומנטי מבחינתי, כדי לגרום להן להרגיש רומנטיקה נולדת מבין הזריחה.
לפעמים השעון הביולוגי שלי נדפק לגמרי, והוא גורם לי לקום גם בשישי/שבת בשעות לא שעות. שישי שעבר קמתי ב7 בבוקר ככה סתם. לפחות בשבת שעברה התעוררתי ב11.
אני חושב שיש לי כרגע מחסור של פלוס מינוס 219789 שעות שינה בגוף. מזל שיש משקאות אנרגיה. מדי פעם אני מוכן אפילו להתפשר על נס.
ואם כבר, הבלו הקר קורא לי מהמקרר. יאללה, להעביר עוד יום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
