אמא שלי, השמיים יעידו כמה שנים אני רוצה לכתוב עליך ומשהו תמיד עצר אותי.

היום אני מתחיל להבין שהיה קשה לי לכתוב עליך כי אין לי את המילים לתאר אותך.

אני לא חושב שיש מילים בעברית שיעידו את מה שאני מרגיש אליך,

המילים הנפוצות פשוטות מידי כדי לתאר את טוהר ליבך והאהבה שלי אלייך.

אמא את אישה מדהימה, וכמה שאני אוהב אותך השם יודע,

וכמה שלא מגיע לך בן רע כמוני גם השם יודע.

כמה צרות עשיתי לך בחיים האלה אמא את יודעת.

כמה סבל גרמתי לך אמא ואת עוד איתי??

זה התחיל בזה שהייתי ילד כל כך בעייתי בנעוריי, חסר רסן ומתבגר מתוסכל בכל קנה מידה.

את הצרות שלי בילדותי את ספגת כל פעם, מהגן עד לתיכון.

תמיד רצית בטובתי, תמיד נתת לי את מה שרציתי, תמיד היית שם לצידי כשהיה בעיה.

תמיד ידעת לתת בלי שום סיבה אמא, וזה שאני הבן שלך זו לא סיבה מספיק טובה בעיני.

כי אני לא בן ראוי לך אמא, את אישיות חזקה שמגיע לה את כל הטוב שבעולם.

ואני לא הבן שיכול לספק לך את הטוב שבעולם הזה כל הזמן כמו שאת עושה.

אמא שלי יקרה ואהובה,

אני לא מצאתי בעולם עדיין בן אדם כמוך.

אני כל כך אוהב אותך, וכשאני רושם"כל כך" זה במלוא מובן התיאור.

את אור לחיים שלי, אני שואף ממך תקווה ואופטימיות לעתיד.

את מעודדת אותי בחיוך שלך ובצחוק שלך.

למרות כל מה שעברת איתנו, הילדים שלך, שכל אחד יש לו את בעיותיו ויחודו בעולם,

את עדיין איתנו פה ולטובתנו, עוזרת ותומכת, נשמה אדירה.

ולאחרונה כשהתחלתי לגדול ולגלות את הקושי שבחיים,

התחלתי לקבל ממך את האור האדיר הזה שיש בך,

את הטוב האינסופי והאופטימיות שחבויה עמוק בתוכך.

ואת עדיין עם הילדים שלך למרות כל הרע שעברת איתנו.

אמא את אישה מדהימה,

ולא רק בגלל שאת אמא שלי.

אלא כי כל הסביבה מעידה על כך, על המעשים שלך, על המחשבות שלך על האחר.

על הדאגה שלך לכאבם של אחרים, על הסבל שלך על סבלם של אחרים.

אמא לא מגיע לך בן כמוני, עקשן וקשה עורף לפעמים.

היום מהבוקר התחלנו ברגל שמאל אמא,

ועכשיו כשעליתי לחדר אחרי שברחתי מהוויכוח בינינו,

התחלתי לבכות אמא, לבכות דמעות כל כך כואבות.

כי ראיתי אותך נעלבת אחרי שצעקתי כבר מרוב עצבים,

ראיתי אותך מתעצבנת כמו שרק את יודעת.

ואני לא מבין למה אני עושה את זה, למה אני בכלל מתווכח ורב איתך.

את האדם האחרון שבו אני רוצה לפגוע בעולם הזה אמא,

את יקרה לי ונשמה טובה ואני ממשיך לדמוע כשאני כותב לך.

לא מגיע לך בן סורר כמוני, ילד חרא כמוני.

מגיע לך רק טוב אמא אני נשבע ומעיד עליך שאת הבן אדם הכי טוב שאני מכיר.

לא מגיע לך רוע אמא!

ואני מצטער מעומקי הלב על כל מה שהיה בינינו אי פעם ופגעתי.

אני מוכן לתת את חיי כדי שתחיי את שלך באושר.

ואלוקים קורא פה ויודע מה יש לי בלב ולא מצליח להוציא לכתב,

ואני מתחנן בפניו שיזכה אותי להזדכך ולכבד את ההורים שלי.

בחיים לא לריב איתם, בחיים לא לעשות להם רע.

נשבע שאני מעדיף למות מאשר לעשות זאת.

אמא אני אוהב אותך, סליחה על הכל.

גם אם חשבת שאין בי חרטה.

אוהב אותך כ-ל כ-ך.

השיר הזה כל כך מתחבר אליי וממש לא בגלל אריק אינשטיין ז"ל,

אלא בגללך אמא, בגלל השורות העוצמתיות שבו שמדברות בעיניי עלייך.

"
אני נושם, אני חבוק בזרועותייך
אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי, אך אין לי מנוחה.

ילדים קטנים, ילדים גדולים,
ילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא, כולנו ילדים של החיים.
"

ואם יום אחד אמות בטרם עת אמא,

אני רוצה שתדעי שלמרות כל מה שעברנו וגרמתי, את האהבה וההשראה הכי גדולה שלי.

ואת אולי קצת תופתעי לקרוא בבלוג הזה ולראות שאני אדם שונה ממה שהכרת,

שיש בי רגשות לפעמים, שאני לא כולי כמו אבן.

שבאמת לקחתי ללב את המעשים שלי.

ואת מכירה אותי הכי טוב, אבל לא את הצד שנמצא פה בבלוג הזה.

פה זה הצד שתמיד קיוויתי להיות,

זה אני הפנימי, האמיתי.

אני אוהב אותך אמא.