לאחרונה אני מספר לכם רק על הייאוש שלי

ואני לא משאיר פה שום מילים של תקווה ואושר.

שאלו דברים שאני מאוד אוהב בחיים, "ייאוש, תקווה ואושר".

ועכשיו אני קצת שמח לבוא ולבשר לכם,

שהעבודה שהתחלתי בה לפני שבוע ממש שיפרה לי את המצב רוח.

אני פתאום מרגיש הרגשה חדשה,

איך כל העצב מתחלף בניצני ציפייה לעתיד טוב יותר.

וזה בגלל שנכנסתי לסטייט אוף מיינד כזה שבא לי לעשות עם עצמי משהו מועיל.

ממש בא לי להשתקע שם ולטחון שעות כמו חולה,

ללמוד את העבודה על בוריה ולהצליח בתחום.

ממש לקרוע את התחת ולהשיג תוצאות מרשימות!

להרשים בעיקר את עצמי ולהוכיח לי מחדש שאני יכול ומסוגל לחיות.

ויש לי מוטיבציה ב"ה, לא יודע מאיפה היא לעזאזל באה,

וזה לא משנה מאיפה רק העיקר שתשאר איתי.

העבודה היא במפעל הייטק שמייצר לוחות אלקטרוניים,

ולמרות שזה נשמע מפוצץ אני עדיין לא על משכורת של הייטק.

אבל בכל מקרה, בא לי להתקדם שם.

בא לי ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים.

וכמו שאמרתי פשוט להצליח ולהרשים את עצמי.

להראות לעצמי שאני שווה משהו לעזאזל.

שאני לא רק יכול להיות עצוב ולבזבז זמן על עצב מיותר.

כי אני חווה ייאוש מפרק כבר כמה חודשים שנראים לי כמו נצח,

ואני מאמין שמגיע לי קצת נחת ואושר.

כי אני באמת רוצה ללכת בדרך טובה, לא רוצה למעוד.

רוצה לעשות משהו עם עצמי.

אז תן לי את הכוח אבא, תן לי את הכל.

תן לי מוטיבציה אבא, שחרר אותי מהייאוש הזה.

תן לי תקווה אבא, אחר כך יבוא האושר,

אני בטוח, כמו שאני אוהב.

שמור עלי אבא, שמור לי על החיים.

וקבלו שיר מדהים שפשוט הפיח בי תקווה טובה בזמן האחרון.

כי בהתחלה הוא מספר על הייאוש והאשמה שבלהרגיש ככה,

אבל אז מסתיים ב"חזרה מהנסיגה", בתקווה לעתיד אחר.

גם הים נסוג
ויש לו אולי
רגשי אשמה
כמו לי

פתאום
והכל חוף
ויש צדפים לאסוף
וחיות
וצריך לחזור
מהנסיגה
ולאסוף

שבת שלום עם חיוך