אתמול... היה יום! בהחלט יום!

נתחיל מזה שהייתי אמורה להכין עבודת הגשה לשיעור בערב. השיעור התחיל ב-7 והתחלתי לעבוד על העבודה רק ב-4 וחצי.. תאכלס אם המדפסת שלי לא הייתה כלכך איטית (15 עמודים בחצי שעה) אז הכל היה טוב, אבל בגלל שהיה לי דייט אחרי השיעור הייתי חייבת להתקלח ולהתארגן ובסוף איחרתי לשיעור ברבע שעה.. בקטנה.

בהפסקה דיברתי עם 2 חברה שלומדים איתי. אחד מהם נפרד מחברה שלו לפני שבוע והוא מחפש זיון.

איך הגענו לזה? יצאתי עם ידיד שלי ש' החוצה וסתם דיברנו, ואז ז' הצטרף אלינו ואמר משהו מהר שלא הבנתי. אז ש' אמר לו שהוא יכול לדבר ושאני בסדר.. אז הוא אמר שהוא נפרד מחברה שלו והוא מחפש סקס ודחוף!

מפה לשם.. נזכרתי בתקופת המוסד ושיש שם קטינות נותנות אז הצעתי את המוסד. ז' ישר קפץ על הרעיון ושאל אם אני רוצה לבוא איתו יום שישי. בהתחלה נרתעתי קצת מהמחשבה של ללכת איתו לבד למוסד בשביל שהוא יחפש לעצמו זיון. מה אני אעשה עם עצמי בזמן שהוא מבצע את זממו באחת מהקטינות שם? ואז ש' אמר שהוא זורם אז קבענו שלושתינו יום שישי למוסד. יהיה משעשע.. נראה  לי אנחנו נהיה הכי זקנים שם (אני 23, ז' אין לי מושג אבל יותר מבוגר ממני, ו-ש' 29)

אחרי זה היה לי דייט!

אוי הוא היה כזה חמוד.. זה פשוט בלתי יאמן! הוא בא לאסוף אותי מהבית, וכשיצאתי החוצה הוא יצא מהאוטו ובא לפתוח לי את הדלת!! אין דברים כאלה פשוט מותק של בן אדם!

ישבנו במקס ברנר ושתינו שוקו (כי אני לא סובלת קפה.. לא טעים) ודיברנו עד שבערך העיפו אותנו משם כי הם נסגרו.

ואז הוא הסיע אותי הבייתה וליווה אותי עד הכניסה של הבניין והביא לי נשיקה חמודה!

זה היה פשוט מושלם!

אבל אסור להתלהב יותר מידי.. מנסיון.. אין לי כוח להתאכזב שוב.

ואז חזרתי הבייתה..

היה לי מן פרץ נוסטלגיה שכזה ועברתי על פוסטים של שנה שלמה בבלוג הישן שלי ועלו לי הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם...

אני רוצה לספר על חברה שהייתה לי. נקרא לה י'.

הכרנו באינטרנט בצ'אט של מוסיקת מטאל כשהיינו בתיכון. לא זוכרת למה או איך באתי לישון אצלה פעם אחת, נפגשנו עם ידיד שלי שגר לא רחוק ממנה והיה דוקא ערב מוצלח. בבוקר למחרת הורים שלי באו לאסוף אותי הבייתה ולא הצלחתי להעיר אותה ורבנו בגלל זה. זה היה הריב הראשון שלנו.

אחרי לא זוכרת כמה זמן השלמנו - לא זוכרת איך והתחלנו להיות חברות טובות. בשלב מסויים היא הייתה החברה הכי טובה שלי וזה היה ככה הרבה זמן.. עד שהתגייסתי!

יום אחד בדרך הבייתה דיברתי איתה בטלפון על זה שמכריחים אותי לעשות לילה והיא ניסתה לשכנע אותי לצאת מזה ואחרי הרבה פעמים שהסברתי לה שאי אפשר והיא המשיכה לנסות לשכנע אותי לצאת מזה פשוט נמאס לי וניתקתי לה בפרצוף. היא החליטה לריב איתי על זה ובמשך חצי שנה לא דיברנו.

בזמן הזה החלפתי תפקיד והיה לי מפקד חדש.

עכשיו כמו שציינתי אני בן אדם מופנם וקשה לי לדבר עם אנשים. אבל המפקד החדש הזה הצליח לדובב אותי וסיפרתי לו על י'. הוא אמר לי שאם היא חברה עד כדי כך טובה שלי כדאי לנסות לדבר איתה ולהשלים איתה. אז באמת באותו היום חזרתי הבייתה וכתבתי לה משהו ארוך על איך שאני מרגישה ואני מצטערת והשתנתי וכ'ו.. וחזרנו לדבר!

כמובן שזה לא היה ממש אותו הדבר והיה לה קצת קשה לסמוך עליי אבל בסופו של דבר חזרנו להיות חברות הכי טובות.

עם הזמן שמתי לב שהיא כל הזמן רבה עם אנשים אבל זה לא השפיע עליי יותר מידי חוץ מזה שהיא כל פעם הייתה מתבכיינת אליי ומספרת לי כמה כולם סביבה חארות אבל רק היא הכי טובה בעולם אבל די התעלמתי מזה..

אחרי לא זוכרת כמה זמן, היינו אמורות לצאת ביחד עם ידיד שלנו למסיבה. בגלל שהיא רצתה להפגש עם חברה אחרת שלה לפני זה קבענו שאני והידיד נלך למסיבה והיא תפגוש אותנו שם אחרי שהיא תסיים עם חברה שלה.

הגענו למסיבה.. חיכינו לה כמה שעות והיא לא באה. דיברנו בסמסים ניסינו לברר מתי היא תבוא עד שהידיד כבר השתכר לא הרגיש טוב ורצינו לחזור הבייתה. עכשיו י' הייתה אמורה לחזור איתנו הבייתה אבל אין אותה באופק אז אמרתי לה שכבר מאוחר והידיד לא מרגיש טוב אז אנחנו זזים ואמרתי שאם היא צריכה טרמפ אז שתהיה מוכנה כי אני באה עכשיו ואני לא מתכוונת לחכות, אז מהתגובה שלה הבנתי שהיא לא צריכה טרמפ ואני והידיד חזרנו הבייתה.

יום אחרי זה שמעתי מידיד שלי ש"תקענו" אותה לבד בלי לחזור הבייתה. לי היא לא אמרה על זה כלום, וככה עבר עוד חודש בלי שדיברנו עד שנמאס לי מהשתיקה שלה ושאלתי אותה מה הקטע?!

מסתבר שלא הבנתי נכון את ההודעה שלה ולא היה לה איך לחזור ובסוף היא חזרה עם מישהו שהיא לא מכירה והיא נורא נעלבה שאפילו לא התקשרתי לבדוק שהיא בסדר והיה יכול לקרות לה משהו. בקיצור עשתה פיל מעכבר.

בסופו של דבר השלמנו אבל היחסים כבר לא היו אותו הדבר בינינו.

עכשיו, מתחילת הסיפור הספקתי להתגייס, לעשות קבע, להשתחרר, ולהתחיל ללמוד. והיא? לא סגורה על עצמה.. לא לומדת לא עושה כלום עם עצמה. לפחות עבודה היא מצאה.. זה כבר משהו.

פעם אני זוכרת שהיינו צוחקות על כל העלובים האלה שמסתובבים עם ילדים קטנים מהם. והיא עם הזמן נהפכה להיות מהאנשים האלה שצחקנו עליהם כל הזמן. מה גם שהיא המשיכה לריב עם כולם - שזה לא בדיוק תרם למצב, וגם היו לה הרבה מצבי רוח דכאוניים ומעצבנים.

בכל מקרה, עם הזמן הפסקנו לדבר והיינו יוצאות פעם בחודש וזהו.

יום אחד שקבענו לצאת עם חברים שלה לאיזה מסיבה, חיכיתי שיהיה לי אוטו די הרבה זמן. בינתיים חברים אחרים שלי אמרו לי שהם יהיו באיזור שלי והזמינו אותי להצטרף. אמרתי להם שקבעתי עם י' ואני לא יכולה.

באיזשהו שלב חברה שלה התקשרה אליי ושאלה מה קורה כי י' לא עונה לפלאפון שלה. ניסיתי גם אני להתקשר ואין מענה. ניסיתי שוב והפלאפון מכובה. השארתי הודעה במסנג'ר וגם שם אין תגובה.

בינתיים האוטו חזר הבייתה, ו-י' עדיין לא עונה. אז התקשרתי לחברים שלי ואמרתי להם שאני אצטרף. בדיוק כשאני באה לצאת הגברת מחליטה לענות לי במסנג'ר משהו על זה שקרה משהו ובגלל זה היא לא ענתה לאף אחד אז אמרתי לה שיש לי אוטו ושאלתי אם היא רוצה לצאת בסוף או שאני פשוט אצא עם החברים שלי. היא נעלבה עליי מסיבה לא מובנת, והחליטה שהיא לא רוצה לצאת. אז התקשרתי לחברה שלה סיפרתי לה על השיחה, והצטרפתי לחברים שלי.

פתאום י' החליטה להתקשר אליי "כל מה שאיכפת לך זה מלצאת? אמרתי לך שקרה משהו ואת אפילו לא מתעניינת"

כבר לא היה לי כוח אליה.. נמאס לי מכל השטויות שלה.. כל פעם היא מחפשת תירוץ אחר לריב אז פשוט אמרתי לה שכן.. כל מה שמעניין אותי זה לצאת ושתעזוב אותי בשקט.

בינתיים דיברתי עם חברים שלי - 2 חברות מהכיתה שלי ו-א' (מהיום הולדת) שהיה 2 שכבות מעלינו. חברות שלי שמעו על המריבה ואמרו משהו שנורא הסכמתי איתו.. אנחנו חברות כבר כל כך הרבה זמן ואנחנו אף פעם לא רבות ככה. ברגע הזה כבר הבנתי שנמאס לי מכל המצב הזה.

למחרת י' התחילה להתכתב איתי במסנג'ר והתחילה להמציא דברים כמו שהיא תמיד עושה אבל כבר לא היה לי כוח אליה. פשוט אמרתי לה שתעזוב אותי בשקט, אין לי כוח אליה ואין לי כוח למריבות המפגרות שלה ובקיצור שנמאס לי. וככה נותק הקשר.

זה היה בספטמבר.

אני עדיין חושבת עליה לפעמים.. ועל כמה אני מתגעגעת לחברות הטובה שהייתה בינינו, אבל אני יודעת שזה לא יהיה שוב כמו פעם. השתנינו.

הגיע הזמן לפתוח פרק חדש בחיים לא?