יום שישיß היה מעפן ביותר. תכננתי לרדת לגינה, אז הלכתי לישון בערב כדי שאני אהיה "עירנית" ובסוף קמתי הכי עייפה בעולם ולא היה לי כוח לזוז בכלל... אז נשארתי בבית, ראיתי שני סרטים ואז נרדמתי...וכשניסו לשכנע אותי בטלפון לבוא רק אמרתי בקול חולמני "לא, לא, אין לי כוח...אולי אחר כך".
היום דווקא היה מעניין. בבוקר נסענו לפארק ברעננה, אבל לא סתם פארק! זה פארק ענק ומהמם עם אגם ומסעדה וכל מיני אטרקציות למיניהן.. ואני ואחי קשורים אליו נפשית כי בילינו שם את כל הילדות שלנו...ויש לנו משם כל כך הרבה זכרונות..כי סבא שלי ז"ל (שבכל ה10 שנים האחרונות לחייו היה סנילי לגמרי ואפילו לא ידע איך קוראים לו) היה מתגורר בבית אבות שממוקם בדיוק ליד הפארק וכל פעם שאבא שלי היה הולך לבקר אותו אנחנו היינו הולכים לפארק.... אף פעם לא ראינו את סבא כי זה היה מראה עצוב מדי..והוא לא היה מזהה אותנו גם ככה.
אחר כך היינו בסטקייה, והכל שם היה דוחה לגמרי, כל כך לא סניטרי ומי יודע מה דחפו בבשר ואיפה הכף של החמוצים הייתה... אני ממש נגעלת ממקומות כאלה. גם האוכל מגעיל. הלכנו לשם רק בגלל שבשביל אחי סטייקים זה גן עדן והוא כבר רוצה ללכת לשם המון זמן, אז גילינו נחמדות וויתרנו לו.
אחרי הצהריים הלכתי לחברה לעשות דו"ח ניסוי בביו... ואז נסענו לסבתא. ושם אכלתי ואכלתי ואכלתי...(את הפשטידת איטריות של סבתא בעיקר) ואחר כך אחי ובן דוד שלי וארוסתו (שאני פשוט חולה עליהם) רצו ללכת לאכול פרוזן יוגורט אז אכלתי גם קצת פרוזן יוגורט... ובקיצור הבטן שלי לא החסירה כלום. אבל היה כיף בסך הכל... ואני גם ככה נגמלתי כבר מדיאטות אז מזה משנה אם אני דוחפת עוד קצת אוכל לבטן??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
