אז קודם כל, קיבלתי מחזור!!! אחרי 10 חודשים שלא קיבלתי....ואני מתרגשת!! כמה חיכיתי לרגע הזה....
עידכון מהביקור אצל הדיאטנית: אני שוקלת בדיוק אותו דבר (43..) והיא אמרה לי שאני צריכה לעלות רק עוד קילו אחד וזהו..למרות שאני כבר במשקל תקין. פגשתי שם ילדה מהכיתה שלי ולא הבנתי מה היא עושה שם...אבל הסתבר שהיא באה בשביל אחותה.
באותו ערב הלכתי לחוג אירובי (נרשמתי J) והמדריך בחוג הוא גם תזונאי... אז אני וחברות שלי נמדדנו ונשקלנו והוא הבטיח להביא לנו תפריט מתאים...למרות שהתפריטים שלו לא מעניינים אותי... הוא אפילו לא דיאטן מוסמך. כששאלתי אותו אם יש לו את הסמכות לעשות את זה הוא התחיל לספר לי כל מיני סיפורים על הקורות חיים שלו, ואיך הוא עשה כל מיני מחקרים, וזכה באליפויות ספורט (סבבה לך אבל מה הקשר?), והוא עזר למאות אנשים לרדת במשקל..... בקיצור אני לא מתכוונת להקשיב לו. בשביל זה יש לי דיאטנית!
אתמול הלכתי עם אמא לקנות בגדים ודברים לתחפושת....... ואני ברוב טמטומי וטפשוטי מדדתי חצאית מיני וגופייה!!! והיא ראתה את הצלקות!! What was I thinking??? טוב לא את כולן, רק אחת ענקית ביד ואחד ברגל, אבל היא עדיין נכנסה לפאניקה. היא אמרה שאני צריכה ללכת לעשות זריקת טטנוס ושנשאל את אבא מה לעשות וכו'... רציתי למות. אמרתי לה שאני עייפה ושאין לי כוח למדוד יותר בגדים ושנלך לשבת בבית קפה...ושם שכנעתי אותה לא לספר לאבא. כמובן שהיא לא יודעת באמת ממה זה....המצאתי לה איזה חירטוט כמו שאני תמיד ממציאה לכולם...
ובכלל, מאתמול היא במן מצב של התרגשות. בבית קפה היא דפקה איזה נאום על כמה שהיא גאה בי על זה שעברתי את כל העניין הזה והצלחתי לצאת מזה, ואני בנאדם חזק, ואני הבת הכי נפלאה שיכולה להיות, ואני יכולה לפנות אליה בכל דבר וכו כו'... היא גם כל הזמן מתעסקת רק במצב הנפשי שלי.....זה מתחיל ממש לעצבן אותי. כל פעם יש לה יציאה אחרת...ואני לא יודעת איך להגיב על זה..... \:
הייתי אמורה להישאר היום אחרי בצפר לעזור לילדה אחת באנגלית אבל הייתי עייפה מדי ולא היה לי כוח אז הברזתי לה....איזה רעה אני....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
