" יש דברים שהם מעל להבנה האנושית, יש אנשים שקוראים לזה אלוהות ויש אנשים שקוראים לזה גורל"
הרופא בדק את הגבר ששכב על הספה שלי, הוא מדד את הדופק, בדק שריטות וסימנים,
אבל לא היה כלום... " איך אמרת שזה קרה?" הוא שאל בפעם השביעית השעה, " אמרתי לך
כבר, שני גברים בוואן שחורה הוציאו אותו מתא המטען וזרקו אותו אצלי" אמרתי והבטתי בו,
" אין עליו סימני חבלה, והמשטרה אמרה שאין שום קריאה של נעדר, אז אני לא יודע מה זה יכול להיות.."
" אולי זה תעלול של מסיבת רווקים?" אמרתי לרופא והנחתי מגבת קטנה ספוגה במים קרים על
ראשו של הגבר, הוא היה מבוגר ממני בכמה שנים ללא ספק, היו לו תווי פנים נעימים, אך הוא היה חיוור
באופן מפחיד, היה לו שער שחור, שצמח חלק עד הרקה, ומשם או שנהיה גלי או שצמח חלק, וחלק
מקצוותיו היו מעוגלים כלפי מעלה.
" נראה שהוא מתעורר!" אמר הרופא לפתע וקטע את מחשבותי, " אני חושבת שאתה צודק" אמרתי
והלכתי למטבח, " מה? מי אתה? איפו אני?" נשמע קול שונה מקול הרופא, חזרתי לסלון עים כוס מים
קרים כמו קרח והגשתי אותם לגבר שהתעורר, הוא לקח ממני את הכוס והביט בי, " מה קרה?" שאלתי
אותו בחיוך, " מי.. מי את?... מה אני עושה כאן?... מי..." הוא קטע את עצמו והביט בכפות ידיו,
" מי אני בכלל?..." הוא שאל אותנו, הרופא הביט בו ולאחר מכן הביט בי, הוא הורה לי לבוא אחריו,
" בנתיים שאני מדבר עים העלמה הצעירה תמשיך לשכב" אמר הרופא לגבר והלך איתי למטבח.
" נראה שהוא סובל מאובדן זיכרון" אמר הרופא, " מה שדיי מבטל את תאורית מסיבת הרווקים שלך"
אמר וליטף את זקנו ביד אחת, " אני מניח שאים הוא נחטף או נעדר נשמע על זה בקרוב, בנתיים,
אקח אותו לתחנת המשטרה לעשות טביעות אצבעות אבל לפני זה יקירה, איפו ההורים שלך? הטיפול
שלי לא חינם" הוא אמר והביט בי, " אני גרה לבד ואני מודעת לזה שהטיפולים לא חינם, הם ישולמו
אל דאגה". חזרנו שנינו לסלון והגבר עמד במקום, כוס המים היתה בידו, " אדוני?" אמר הרופא
אל הגבר, " אדוני?" הוא חזר, אך הדבר כאילו לא שמע את דבריו, עינוי ננעצו על פני ולא זזו ממני,
הרופא הביט בי, " אדוני" אמרתי בחיוך לגבר והתקרבתי אליו, " אתה צריך ללכת עים האדון הזה למשטרה"
אמרתי לו, הוא הביט בי והינהן לשלילה, " אני לא הולך איתו" אמר והצביע עליו, " אני לא יודע מי זה".
" אני לא ממש נגד שהוא ישאר..." אמרתי לרופא שלא הצליח לשכנע את הגבר לזוז ממקומו,
" את בטוחה שלא ראית אותו מעולם?" שאל הרופא שוב, " כן, אני בטוחה" אמרתי, " אז למה הוא לא
רוצה להתנתק מכאן?" אמר הרופא שוב, " אני לא יודעת, אבל כרגע, תשלח את השוטרים לכאן, כמה אני חייבת לך?"
אמרתי והוצאתי מהארנק שלי פנקס צ'קים, הרופא נקב בסכום, הודה לי על הצ'ק ויצא מהבית.
הגבר נשאר בסלון והביט על השלט של הטלוויזיה, " מזה?" הוא שאל אותי כשראה אותי נכנסת לסלון,
" שלט לטלוויזיה" אמרתי בחיוך והתיישבתי לידו, הוא נבהל מעט ולקח מעט מרחק ממני,
" יש לך שם?" שאלתי אותו, הוא הביט בי בשקט, " אני לא זוכר" אמר וטמן את ראשו בין ידיו,
" זה בסדר" אמרתי לו וחייכתי, " נמצא לך שם" אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה, הוא נהבל לרגע ולאחר מכן
נרגע, " אני אקרא לך קאי" אמרתי לו בחיוך, הוא הביט בי, " קאי, זה השם החדש שלך" אמרתי שוב
"קאי" הוא חזר אחרי ולאחר מכן חייך, " ואיך קוראים לך?" הוא שאל אותי, הבטתי בו וחייכתי,
" אנג'ל, אנג'ל הל" אמרתי, הוא הביט בי וחייך, " אנג'ל הל... ו... למה אני כאן אנג'ל?" הוא שאל אותי,
התכוונתי לענות אך נשמע דפיקה בדלת, הבטתי דרך העיינית וראיתי שלושה שוטרים עומדים בפתח,
פתחתי את הדלת ובירכתי אותם, הם נכנסו והלכו אל קאי, הם לקחו את טביעות האצבעות שלי ושלו,
ואילצו אותי למלא דוח ארוך וחסר תועלת שחוזר על עצמו, כשהם הלכו כבר היה ערב.
" איפו השירותים?" שאל קאי לפתע ואז היה נראה שהוא בעצמו מופתע, חייכתי אליו והובלתי אותו לשירותים,
עליתי לחדר שלי והחלפתי בגדים מהר, כשירדתי חזרה קאי שטף את ידיו באמבטיה, " אנג'ל!"
הוא קרא לי כשראה אותי ובא אלי במהירות, " משהו קרה!" הוא אמר, אני מקווה שהוא לא יספר לי על
חוויותיו בשירותים, הלכנו למטבח והוא התיישב מולי כשהתחלתי להוציא ירקות מהמקרר,
" כשהיתי בשירותים... היה משהו.. מין.. הבזק כזה של תמונות" הוא אמר והביט בי, הבטתי בו בהפתעה,
זיכרון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
