הלכתי עם אמה לאתר הצילומים שלה, היא פשוט טיילה בחופים של יוון
" נמאס לי מאפריקה" טענה וצילמה עוד תמונה, שכרתי ליום את אחד הכיסאות
הנוחים, פרסתי עליו שמיכה והתיישבתי, לבשתי בגד יש שלם מנומר, ועליו
מין חלוק מבד שקוף כמעט לגמרי בצבע לבן, שמתי את משקפי השמש שלי
והוצאתי את המחשב הנייד, שלחתי מייל לאדי שהגעתי ושאני בחיים, לא רציתי
להיכנס לפייס בוק, טיילתי באיביי, מחפשת לי ארנק חדש אחרי ששלי שווק
את חיו
" היי" שמעתי מאחורי קול בס עבה, סובבתי את ראשי, יכולתי להרגיש את
המבט המתנשא שהיה לי, הסיבה היחידה שאותו בלונדיני מקסים עם גומות
חן ועור שזוף לא שם לב אליו זה בגלל המשקפיים, הם תמיד בלונדינים לא?!
הוא מלמל כמה מילים ביוונית, נראלי, " אנגלית" אמרתי באנגלית, הרגשתי
את פיצולי האישיות שלי בוהים בי בצורה מוזרה בזמן שאמרתי לעצמי אמרתי
באנגלית, אני ילדה מתוסבת לעזאזל...
אז שמו של הבלונדיני הוא אנריקה, גאד זה שם חרוש של סדרות טלויזיה,
הוא גר לא רחוק מהחוף ומסתבר שאמה צילמה אותו מספר לא מוגדר של פעמים,
הוא בא אלי כי היא שלחה אותו להעסיק אותי ולהוציא את הפרצוף הלבן שלי
מהמחשב, בראשי עברה התמונה של אמה נופלת מזריקת הנעל שלי, יאייי
" את בסדר?" שאל באנגלית, היה לו מבטא קל ולא מוסבר בעיקר,
חייכתי אליו בעדינות, " אני בסדר, תודה, אתה יכול לחזור לאמה"
" אמה יש לי חבר" אמרתי לה כשעלינו על המונית לאיזו מסעדה שהיא אכלה
בה בקביעות, כול כך אהבתי נסיעות ברכב, לראות את הנוף משתנה ולשמוע
מוזיקה, " אז? הוא לא ידע, תשתחררי! תהני!" אמרה אמה בחיוך גדול,
הוצאתי את המחשב ובדקתי מיילים, לא היה מייל מאדי, היה מייל מאלון
"יוקי! איך אצלך?! נהנת!? קונה?!
אני מתגעגע כבר מחכה שתחזרי, גם אדי מתגעגע אלייך, תעשי חיים!
<3"
חייכתי, אלון היה כול כך הומו, איך הם לא עולים על זה?!
" יוקי? את מקשיבה לי בכלל?!" קראה אמה בקול, הנדתי לשלילה וסגרתי
את המחשב, חזרה לתיק, חזרה להביט מהחלון, רק עוד כמה ימים יוקי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
