חיטטתי בתיק בקצרה, מוציאה את המפתח מתחתית התיק, דוחפת
אותו לחור המנעול ומרגישה שמשהו לא בסדר, בחוסר רצון שאני דיי בטוחה
שאפשר לראות עלי פתחתי את הדלת, בבית היו צוות צלמים וכמה אנשים
עם מכשירי הקלטה, " יוקי יוקי את יכולה להגיד מה דעתך על החוזה של
דולצה אנד גאבנה?!" קרא אחד הבחורים עם המיקרופון, " יוקי תגידי
מה את חושבת על הקמפיין החדש של ריהאנה?" שאלה בחורה אחרת,
העובדה שהם בתוך הבית הפריעה לי יותר מאשר השאלות, מצד שני,
לא רציתי למשוך צומת לב מאנשי העיר, שכפי שראיתי את ילדיהם, היו
חטטנים מספיק, " איפו אמא שלי?" הערתי כבדך אגב בעודי מניחה את
התיק ומוזגת לעצמי מעט מהקפה שנראה שהם הרשו לעצמם להכין,
אני שונאת קפה, אבל האמרגן שלי אמר שזה מראה שאני בוגרת יותר,
טוב זה דיי מובן, לשתות קנקן נסטי מול חבורת צלמים?
הצלמים הלכו, 1 וחצי בלילה, כול מה שרציתי היה להיתחב עמוק בתוך הסדינים
ולא לקום, ומחר בית ספר...
נכנסתי למיטה, אמה הלכה, "צילומים באפריקה", קולו של הצלם שטרח להודיע לי
שאימי נעלמה לזמן לא ידוע ולמקום לא ידוע, הרגשתי את הצביטה הנוראית
הזאתי שאני לבד שוב, אבא? גאד נווס וואר, ולא היה לי ממש אכפת כרגע,
היתי עייפה מידי....
המראה של אלון הטריד אותי, הוא היה נראה.... הומו, חייכתי למחשבה הזאתי,
לא יודעת למה, פשוט לחייך היה נראה מתאים, מה לעשות עם אדם היה נראה כול
כך שולי, גם אם זה להשתעשע וגם אם לא זה היה כיף, והיי! סקס אני לא מתכוונת
לעשות אז מזה משנה בכול מקרה?
היה מוזר שזאת המחשבה שאיתה נרדמתי?
5.30 - לקום בגלל שהכלב של השכנים נובח
5.32 - לרצות לאמץ כלב
5.41 - למצוא את המברשת שיניים החדשה שלי
5.55 - לסיים לצחצח שיניים ולהסתרק
6.01 - להוציא קורנפלקס מהארון
6.02 - להוציא חלב מהמקרר
6.04 - לגלות שאין מספיק חלב לשוקו וקורנפלקס
6.08 - לסיים להתעצבן על זה
6.19 - לצאת אחרי התארגנות מוגזמת
7.00 - לחזור הביתה ולגלות שכבר שבע
7.12 - לסיים לאכול ולגלות שכבר שבע ורבע
7.30 - לצאת
שונאת לאחר, שונאת שמערכת הזמנים משתנת, שונאת שונאת שונאת!
" את נראת מאושרת היום" קולו של אדי נשמע מאחורי, " טוב ששמת לב יקירי"
אמרתי בקול מריר, " היי מה אני עשיתי? " מחה בכאילו והתיישב לידי בספסל,
" אני שונאת שמערכות זמנים משתנות, שונאת!" אמרתי שוב בכעס,
" את אובססיבית לזה?" שאל בחיוך, הבטתי עליו מחייך, למה לעזאזל!?
" לא יודעת, אולי" עניתי והבטתי קדימה, סתם סוקרת את העצים,
" אני יכול לקבל נשיקת בוקר טוב?" שאל והביט בי בחיוך חמוד, חייכתי את החיוך הראשון
שלי הבוקר, " למה לא" עניתי ונתתי לו נשיקה קטנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
