כרגיל (חראגיל?) אני לא ממש מצליחה להרדם בלילה. וכאילו שהאינסומניה האישית לא מספיקה אז גם השותפה שלי מוכרחה לשכב ברעש כל לילה עם הבחור שהוא בעל הדירה פה... וטפ. התחלתי לראות משחקי הכס מרוב עודף שעות ערות. וכדי לא לשמוע אותם.
ההגשות הסתיימו בשבילי, ככה שיש לי קצת זמן להיות תיירת חופשיה בעיר. יש עדיין שני שיעורים שאני צריכה לבוא אליהם, אבל רק ראסמי כדי לקחת את הניירות שנותנים לי את הקרדיט על ההשתפות או משהו. לקחתי פה גם קורסים ב media technology וגם ב-design, והקורסים בדיזיין משום מה עדיין עובדים paper based. הזויים ואנכרוניסטים שכמותם.
> הסרטון שהכנתי עלה לאתר של הערוץ הראשון הגרמני - ARD
http://auschwitzundich.ard.de/auschwitz_und_ich/Stolperstein-11-Sie-sagten-ist-unser-Ende,leibovitz106.html
> הייתה לנו פרימיירה לכל הסרטונים במקום שהיה פעם הבית כנסת הרפורמי של המבורג. זה היה ממש הזוי כי לא הבנתי שזה הולך להיות כזה אירוע פלצני עם שטיח כחול ורשימת מוזמנים סגורה... ואז מסתבר שהגענו לשידור חי שנמשך כמעט שעתיים. הכול בגרמנית כמובן. אבל הביאו צייר ממש חמוד ששרד את המלחמה והחברים שלי מהאוניברסיטה, שאף פעם לא שמעו מישהו מדבר על זה פנים מול פנים, מאוד התרגשו לשמוע אותו.
> אחר כך היה לנו בופה מגניב וכל הגרמנים שכבר ארבעה חודשים שותקים פתאום התחילו לזרום (זה בא עם הבירה). בחור שהוא חצי יפני חצי גרמני, והכי אהבתי את מה שהוא עשה לקורס, חפר לי ביותר ועוד המשכנו ללכת ביחד לרכבת. הוא שאל מלא שאלות על מה נסגר עם המחאה החברתית בארץ (בחיי) והשווצתי ב-15 מילים ביפנית שעוד נשארו אצלי לצוף במוח.
> נסעתי חמש שעות דרום-מערבה לחור גרמני בשם קרלסרוהה בשביל לראות תערוכה אחת והיה ממש שווה את זה.
> המשכתי משם והייתי בקלן שמסתבר שזו עיר ממש מגניבה, עם ווייב של גייז בקטע טוב, במיוחד כרגע כשיש הכנות קדחתניות ל״קרנבל״ שלהם שזה סוג של מרדי גרא מקומי שחוגגים רק שם.

(הקתדרלה הגותית בקלן ביום מושלג)
> הלכתי עם חברה להופעה של אינטרפול בקלן, וחוץ מזה שהאולם היה מגניב - כמו מין מפעל מהמאה ה-19 - הם הופיעו חרא, היו נריאם מותשים ובכלל לא זזו על הבמה. בערך 50 דקות הופעה נטו, פור ריל. בעע... אני בכלל מעדיפה הופעות של בחורות. איכשהו זה תמיד יותר מעניין, הן לבושות בקטע קול, בקיצור פרפורמנס כמו שצריך. קוקורוזי הייתה ההופעה הכי טובה שהייתי בחיים, וגם פה ליטל דראגון די שיחקה אותה. ממש בא לי לראות את ביורק לייב, מצדי שתופיע בקוטב הצפוני.
> הצלחתי סוף כל סוף לעשות אנימציה שתיראה פלואידית! מרגש.

> זה די עצוב שהכול כמעט נגמר, למרות שכרגע אני שמחה לחזור לראות את האהובים בארץ, ללכת להצגות בעברית ובכלל לספוג שוב את הכול בשפת ילדות, כשישבתי היום בצהריים ליד הנהר הענק וקפאתי מקור פשוט ידעתי שאתגעגע די מהר לכל זה 