שיחות בגן הציבורי

מה מונח על השולחן  אנחנו כבר לא זוכרים שיש לנו ילד מעבר לגבול שמחכה כבר חמש שנים.

עצב גשם אהבה הכל מתערבב במין מזג אויר כזה שאף אחד לא רוצה לדבר עליו.

הימים הפכו ואנחנו לאט לאט היתבגרו ואיבדו כל קשר לילדות.

מתוך מערבולות של חול ותקווה שהכל יסתדר אנחנו מנסים עדיין לצוד פרפרים

על החלומות שלנו למדנו לא לוותר ולהתמודד אם האמת אנחנו נלחמים.

העבודה שלי עם  אוטיסטים גרמה לי להבין את החיים בצורה אחרת.

מישהו בכלל פותח את הבוקר מסתכל לעניים ואומר תודה

תגידו תודה שיש לכם חמש עצבות

תגידו תודה שאתם יכולים לנגב את התחת לבד

תגידו תודה שיש לכם אנשים שאוהבים אותכם ותעריכו

כי אני...

איבדתי תקווה