הותר לפרסום*

קטע קצת מוזר, אבל אני סופר כמה חודשי אבלות עוד נשאר לנו, ואמא שלי סופרת כמה חודשים עברו מאז שאבא איננו...כנראה שזאת דרכו של עולם, שמעתי פעם הסבר יפה למה אשה חייבת בהרבה פחות דיני אבלות על בעלה לעומת הילדים, הילדים ממשיכים בחיים שלהם ואלמלא דיני אבלות היו "שוכחים" את האבא, האשה הולכת לישון כל לילה כשחצי מיטה ריקה, היא לא צריכה הלכות אבלות בשביל לזכור ולהתאבל.

אחד העניינים בהלכות אבלות זה האיסור להגיע לסעודת\שמחת מרעים, דהיינו סעודה עם מספר מכרים, ויש עוד עניינים נוספים, הבעיה מתחילה כשהאבל מוזמן לשמחה כלשהיא והוא בסה"כ רוצה להגיע ומצד שני לא רוצה עבור על דיני האבלות.

הוזמנתי לאחרונה ע"י קרובת משפחה (מדרגת קרבה גבוהה) לחנוכת בית, מסתבר שהסיפור לא פשוט כלל וכלל,

הספר ששימש אותי בכל השבעה כותב שיש אפשרות להגיע אך לא לאכול\לשמוע מוזיקה,

מצד שני אני יודע על רב ידוע שנוהג לענות לשאלות הלכתיות בסמס שכתב שאין ללכת (לא אני שלחתי),

מצד שלישי הציע מי שהציע להגיע לזמן קצר וללכת, ככה גם לכבד את המעמד וגם לא להסתבך עם ההלכה,

מצד רביעי (?) דיברתי עם הרב דב ליאור שאני מתייעץ איתו מידי פעם וגם הוא היה בדעה שאין ללכת משום כבוד האבא (לא סיפרתי לו מה היה רשום בספר אלא רק שאלתי לדעתו), גם מחיפוש של שו"תים באינטרנט מצאתי שהדעה השולטת אצל הרבנים היא שאין ללכת.

מיכוון שידוע שאני נודניק מקצועי החלטתי לבדוק איך כתב הרב שחיבר את הספר על הלכות אבלות את ההיתר לאור זאת שרוב הרבנים אסרו, כמובן שמותר לו לחלוק ולפסוק אחרת אבל תהיתי כיצד הוא יחידי בדבר, לא אכתוב פה את כל פרטי השיחה בפומבי אבל השורה התחתונה היתה שהוא הופתע לשמוע על האיסור הגורף של הרב המסמס (לא אני שלחתי)  וגם על דעתו לאסור של הרב ליאור, אומנם הוא אמר שאם הם אסרו אז הם פוסקים יותר מוסמכים ממנו אך מצד שני גם הוא הסתמך לטענתו על הרב נבנצל ולמסקנתו היא שמי שהולך יש לו על מה לסמוך.

בינתיים שאלה גם אחותי את רב הישוב שלה והוא התיר ללכת בתנאי שאוכלים בנפרד (למיטב הבנתי הפסק של יתר הרבנים לא עלה בשיחה) .

אם כן, נכון שמי שהולך יש לו על מה לסמוך אך בכל זאת דעתו של הרב ליאור עומדת במקומה (ולמיטב הבנתי בהקשר של הגעת אבלים הוא די נוטה לחומרא בסה"כ), ואני תקוע במצב מאוד לא נח.

אספר לכם שבסופו של דבר החלטתי על פשרה, להגיע לזמן קצר בלי לאכול (וידעתי מראש שלא תהיה מוזיקה, לא ברור לי אם בגללנו או שההחלטה התקבלה בלי קשר).

בפועל העסק לא היה פשוט, הגעתי לפרק זמן מוגבל ומוגדר אבל נשארתי יותר, בשביל לספור את כמות הפעמים שנשאלתי לגבי האוכל (כי הרי לא אכלתי) צריך יותר מיד אחת ולא הרגשתי במקום לספר לכל אחד באמצע אירוע שכזה את קיצור הלכות אבלות, והאמת היא שבאופן כללי הרגשתי עם עצמי שלא בנוח לאור דבריו של הרב ליאור. (חשוב לי לציין שזה כמובן עניין אישי שאין לו קשר לבעלי השמחה)

אז נכון, אני לא מתייעץ איתו בכל נושא בעולם אבל בדברים שאני כן שואל אותו או בודק תשובות שלו בשו"ת אני כן משתדל ללכת כפי שהוא פוסק בהרבה תחומים, הנושא הזה קצת אישי ו וודאי סבוך בשביל להיכנס אליו במסגרת פוסט ובטח ובטח פוסט ציבורי אז נעמוד כאן.

שורה תחתונה, גם לא ממש הגעתי לכל הערב וגם הרגשתי שלא בנח בחלק שכן הייתי...

כנראה שבמקרה הזה דרך האמצע לא היתה הכי מוצלחת, מסתבר שאי אפשר גם להיות וגם לא להיות ביחד באותו מקום ונקודת זמן.

(ושוב חשוב לי מאוד להדגיש שאין לפרש שום דבר מדברי כטרוניה לבעלי השמחה)

בקטנה

לאחרונה יצא להיות בלא מעט בתי קפה (אבל התופעה לא רק שם) יש לי קצת מה לכתוב על זה אבל בפוסט אחר, דבר אחד קטן אני חייב להעלות פה, למה תהליך התשלום בסוף כל כך ארוך????

מבקשים חשבון, ממתינים, מקבלים בשעה טובה את החשבון והמלצר ממהר להיעלם באופק כאילו השאיר על השולחן רימון שעומד להתפוצץ וצריך להמתין לפעמים לא מעט זמן בשביל שהוא יבוא לאסוף את הכ.אשראי, לא מבין למה הוא חושב שאדם סביר צריך יותר מדקה לקרוא את החשבון ולהוציא את האשראי\מזומן מהארנק?????? (אגב גם זוג אנשים לא צריכים בדרך כלל יותר מדקה לפעולה הזאת....)

יש פה אולי איזה מלצר שיאיר את עיני הקוראים בתשובה?? (בפעם הבאה בלי נדר כשהמלצר מגיש את החשבון אבקש ממנו שמתין רגע ולא יברח)

ספר לקרוא לשבת: יעודכן בהמשך.

כרגיל, הערות/הארות יתקבלו בברכה פה/במייל/סמס/טלפון.

(טעויות כתיב אבקש לכתוב לי בפרטי..)

נ.ב 

האמת שיש לי עוד כמה מילים לכתוב בנושאים אחרים על קצה המקלדת אבל החלטתי שלא להכביד על הקוראים, חלקם לא רגילים לקרוא טקסטים ארוכים...(ודי לחכימא ברמיזה...) :)

באחד מימי השבוע החולף אני מקבל שיחת טלפון מפתיעה ועל הקו "האקדמיה לפירות", לא פחות ולא יותר, מבקשים ממני כתובת לקבלת חבילה, בהתחלה הייתי בטוח שמדובר במתיחה ושאלתי את הטלפנית לחזור שנית מאיפה היא והיא שוב ענתה "האקדמיה לפירות"...

תוך כדי שהיא אומרת אני כבר מגגל ומגיע לאתר האקדמיה, מסתבר שזה דבר שאכן קיים.

כמה שעות מוקדם יותר (יום אחורה בשעות הערב), אני מקבל סמס מידידה טובה, לצורך הדיון נקראה לה "ר" ששואלת אם יש מצב לעזרה קלה, ולאחר מספר דקות כבר דיברנו, הסתבר שהיא ובעלה (נקרא לו "ק" לצורך הדיון) רכשו במיטב כספם (בהנחה עצומה...) אופיס 2010 (הסכם חותם של משרד החינוך, מאוד מומלץ!) והסתבכו בהעברתו והתקנתו לנטבוק שלהם (למי שלא מכיר/יודע נטבוקים מגיעים ללא כונן דיסקים), לא אלאה אתכם בפרטים (שימוש ב DOK  שלא הצליח, ניסיון להעתיק קבצים בחיבור ישיר למחשב אחר עם כונן תוך שימוש במנגנון APIPA ולבסוף שימוש מתן הרשאות כניסה ממחשב אחד לשני דרך המתג/נתב בחיבור קווי) רק אציין שההתקנה בוצעה בהצלחה רק באיזור חצות (כ3 שעות בערך אחרי תחילת השיחה), בסוף היא כמובן הודתה לי בשמה ובשם בעלה שהוא הנהנה העיקרי מההתקנה, ואני עניתי בבדיחות הדעת שלדעתי אחרי השקעה כזאת של זמן (ת'כלס נשרף לי כל הערב ונשארתי עם 5.5 שעות שינה...) זה מצדיק הזמנה על חשבונם לפאפאגאיו...(אותו הזכרתי לדעתי כמה פוסטים אחורה..)

קיבלתי תשובה שאם אטריח עצמי לעיר בירתנו לנצח (ניסוח שלי) הם מזמינים אותי לפאפאגאיו או למסעדה אחרת (בשרית ויקרה) שאת שמה שאני לא זוכר כרגע שאמורה להיות מאוד מוצלחת.

ונחזור חזרה לאירועי אותו בוקר, שאלתי את הפקידה בטלפון ממי החבילה, והיא ענתה לי שיש ברכה מצורפת ולכן היא לא רוצה לקלקל לי את ההפתעה, ובאמת קיבלתי (אחרי ציפיה דרוכה) למשרד חבילה לא קטנה (אך מאוד מתוקה) מהאקדמיה, פקולטת סלט פירות ענקי ועוד..

אז רציתי לנצל את הבמה בציבורית שלי להודות ל "ר" ו "ק" (כל קשר לשמות האמתיים הוא בעיני הקורא בלבד ועל אחריותו) המתנה היית אכן מפתיעה ומיוחדת, זה בהחלט לא טריוויאלי...

לפעמים אנשים נוטים לזלזל בזמנם של אנשים אחרים או להקל ראש בסיוע שניתן להם ע"י אדם שעובד באותו תחום שהוא מסייע בו, אותם אנשים שוכחים לפעמים שלאיש מחשבים לא תמיד בא להתעסק עם תקלות מיחשוב בערב אחרי יום עבודה מלא בתקלות/התעסקות עם מחשבים... 

אני לכשעצמי שונא כשהמחשב שלי בבית עושה בעיות, פשוט אין לי כח לזה וכבר סירבתי לא פעם לאנשים שהציעו לשלם לי תמורת עבודה פרטית במחשבים בייתים אחרי שעות העבודה.

והטעות הכי נפוצה היא המשפט השקרי "זה משהו קטן, בשבילך זה יקח רק כמה דקות ואתה פותר את הבעיה" (בדרך כלל כמענה לאחר שאני עונה שאין לי זמן/כח לתקן למישהו משהו), צר לי אבל אין שקר גדול יותר מזה, הרי בשביל להעריך את זמן העבודה הצפוי צריך לדעת בדיוק מה היא תכולת העבודה, או במילים אחרות, מה הוא הפיתרון המדויק שיש ליישם, אז אם מישהו יודע בדיוק מה צריך לעשות זה אומר שהוא לא באמת צריך אותי, ואם הוא באמת לא יודע ולכן צריך אותי אז כנראה שגם הערכת הזמן שלו לא ממש שווה....(לפעמים כשממש מעצבנים אותי אני מציע הימור, אני אקדיש 5 דקות לתקלה, במידה ואפתור השואל הרוויח, במידה ואחרי 5 דקות לא מצאתי פיתרון אני מפסיק  ולעולם לא אחזור לפתור את אותה תקלה)

כמובן שאני לא מצפה לקבל תשורה מכל חבר שאני עוזר לו, ולכן  אני משתדל לעזור רק למי שזה יהיה מכל הלב (חברים/משפחה) כי  אחרי שעות העבודה אני לא רוצה לעבוד בזה בשביל הכסף ומצד שני גם אין לי עניין סתם לפתור לאנשים שונים ומשונים......

כמו למשל מה שקרה לי עם קרוב משפחה שבא לקחת אותי מהבית בשביל שאני יעזור לו עם תקלת מחשב וכשהגענו למקום הסתבר שהוא לא חשב שזה חוצפה מצידו להביא גם מחשב של חברה שלו....(אם הוא לא הבין אז שזאת עזות מצח מדרגה ראשונה, אני בספק גם אם יקרא היום את הפוסט שידע שאני מדבר עליו...)

רק בשביל שלא להשאיר רושם לא נכון, הצד השני הוא שאני דוקא מאוד אתאכזב אם מישהו שמספיק אכפת לי ממנו (או סתם שיש לי אליו מספיק סימפתיה ואנחנו לא בהכרח חברים קרובים) יבחר שלא להיעזר בי כשאני יכול לסייע והוא נזקק לעזרה בתחום....

בקטנה

הדברים שכתבתי פה לא מזמן על ספק אינטרנט דתי שמאפשר לעובדיו להתפלל במניין בחברה רק אם הם עושים את זה על חשבון זמן ההפסקה היחידה שלהם (במנחה זה בדרך כלל גם הפסקת האוכל) התגלגלו הלאה ועל בסיס המידע NRG  חשבו לעשות כתבה, אבל ירדו מזה כי אין עבירה על החוק וערוץ 7 נמנעו מלפרסם בגלל לחצים כלכליים מצד אותו ספק אינטרנט שלא אזכיר את שמו (אבל הוא לא מלא זכויות כרימון...) והדברים פה נכתבים מידע אישי גם אם ערוץ 7 יכחישו עד מחר.

ספר לסיים בשבת: חוק הרחמים / ג'ון לסקואה (יש לי תחושה מוזרה כאילו כבר קראתי אותו פעם...)

כרגיל, הערות/הארות יתקבלו בברכה פה/במייל/סמס/טלפון.

(טעויות כתיב אבקש לכתוב לי בפרטי..)

תפילה במקום העבודה

מידי פעם יוצא לי להתפלל מנחה\ערבית אצל אחד מספקי האינטרנט בארץ שלא אנקוב בשמו, רק אציין שמדובר בחברה דתית (אם אפשר לשייך דת לחברה...) שקהל היעד העיקרי שלו זה הציבור הדתי\חרדי,

הגיע זמן מנחה ולא היו הרבה מתפללים בניגוד לבדרך כלל, כששאלתי את אחד מהם לפשר הדבר אמר שהיום זמן התפילה הוא על חשבונו של העובד ולכן באים פחות, בניגוד לעבר שקיבלו כסף גם על הזמן תפילה. שאלתי אותו איך יתכן דבר כזה שדוקא חברה דתית עושה דבר כזה, הוא ענה שזה לא חברה דתית...אמרתי לו שבכל זאת כל העובדים כמעט דתיים, המנכל דתי וכו'..הוא ענה שלפי ההתנהגות של החברה היא לא ממש דתית...

(בהערת סוגריים אציין שנודע לי שלאחרונה החברה הרעה את תנאי העובדים לא רק בעניין התפילה)

לפי החוק היבש החברה צודקת, סה"כ על פי חוק החברה מחויבת לאפשר לעובד להתפלל אבל היא לא מחויבת לשלם לו על הזמן הזה

("עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד.")

מבחינת ההלכה כנראה שגם יצאו זכאים בדין, עובדי החברה עובדים במשמרות כך שהם יכולים להתפלל מנחה אחרי משמרת בוקר וערבית אחרי משמרת ערב.

אבל כל זה לא הדיון, אני מצפה מחברה דתית להתנהג בקצת יותר אורך רוח וודאי שמדובר בתפילת מנחה\ערבית שהם סה"כ קצרות, יוצא לי לטייל בהרבה חברות וגם בלי לשאול יותר מידי אני מעריך שברוב החברות גם כאלו שמשלמות לפי שעה לא מקפידים על עובד שמתפלל בזמן העבודה (בתנאי כמובן שהוא משתדל לא להאריך בתפילה על חשבון המעסיק כפי שמבואר בהלכה), אגב באותה חברה אין תחנון מהטעם הזה, למרות שעכשיו כשמימלא מקום העבודה לא משלם על הזמן אולי יהיה לגיטימי להחזיר את התחנון ושהמנכ"ל שמתפלל בדרך כלל במניין הזה יאלץ להתעכב או לחפש לו מניין אחר....

בקיצור אם המאזן החיובי של החברה עומד על זה שהעובדים יתפללו על חשבונם, אני הייתי חושש ליציבות הפיננסית של החברה ולא מתחבר לחברה שכזאת....מי יודע אולי גם חוסכים על חשבון הלקוח ואין קישור מהיר לאינטרנט.....

סע לאט

אני חייב לספר לכם שהייתי שבוע שעבר בביקור אצל א ו א אשר גרים בישוב א (כל הפרטים נכונים...אגב חייב לציין לטובה את הקפה המעולה ש א הכינה :)) ודיברנו על מהירות נהיגה, להפתעתי כי רבה הסתבר שטייס משנה א כבר לא משייט במהירויות גבוהות ואף ניסה ברצינות תהומית לשכנע אותי מדוע להוריד הילוך (או אפילו כמה...)

זה היה ממש מוזר

לשמוע ממי שידוע בנהיגתו המהירה הרצאה בנושא ועוד בלי שהוא בעצמו שבר כמה עצמות...(בדרך כלל הטייסים "חוזרים בתשובה" אחרי תאונה שגובה מחיר יקר...).

אני לא יודע למה אבל הדברים חדרו לליבי, אולי זה בגלל שיתר החברים שדיברו איתי להירגע במהירות לא חוו בעצמם את הכיף של מהירות גבוהה ולכן דבריהם הוארו באור אחר....

החלטתי להוריד את הרף העליון מ 160\140 ל 120 (עם חריגות קלות בעקיפות וכדומה..) נראה רק כמה זמן זה יחזיק....

עד כאן להיום,

רגע של נחת - כשניגשתי הערב להתפלל ערבית ביקש אחד המתפללים שאני אתן גז בתפילה, עניתי לו שאין לי בעיה אני פשוט מתחשב ביתר המתפללים שלא עומדים בקצב, הוא אמר אל תדאג. אני לא צריך יותר מזה בשביל להתפלל בקצב שלי שלא ממש לאט...בסוף התפילה שאלתי אותו איך היה (8 לעברית כולל יעלה ויבוא) הוא עוד ענה שהוא ועוד אחד סיימו לפני עמידה כך שיש לי לאן לשאוף....(ניחוש פרוע שלי - הם לא מוספים את התוספת על הגשמים, אחרת היו מסיימים כמוני)

כרגיל, תגובות\הערות\הארות יתקבלו בברכה פה בבלוג\מייל\סמס\טלפון. ותודה מקרב לב לח.ב שטרח לשלוח סמס שהוא נהנה לקרוא :)