אני רוצה לשתף אתכם בוויכוח עקרוני ומעניין שהיה לי השבוע עם מכר חרדי,
דיברנו על נושא של קנית דבר אוכל במוצאי שבת בדוכן שפתוח בשבת,
הוא סיפר לי שהרב שלו אמר שבאמת מותר, אבל התשובה הזאת היא קצת סודית ואין להשתמש בה ברבים, ז"א שאם מחר ישאל כתב עיתון את הרב את אותה שאלה הוא יקבל תשובה שאסור.
הסיבה לדברי אותו מכר היא שאם ידעו בעלי הדוכנים שמעיקר הדין מותר לדתי לקנות אצלהם מוצ"ש אז לא יפריע להם לפתוח בשבת וזה יחליש את המאבק למען השבת.
אותי הדבר הזה קומם, אם רב סובר שמשהו מותר מעיקר הדין איך הוא יכול לתת לשואל תשובה שהדבר אסור???!!
שאלתי אותו מניין ההיתר לשקר בדבר הלכה??? הוא אמר שע"מ להיאבק על השבת זה מותר.
אני סברתי שזאת גישה לא נכונה מ 2 טעמים:
1. "מותר לשנות מפני השלום" ולא חייב אדם להודות בפני חבירו שעבר עבירה, אבל מעבר לזה לא מצאתי היתר לשקר, לא מסתבר להעמיד את התורה על שקרים, "מדבר שקר תרחק...". אין עוברים עבירה ע"מ שמישהו אחר ישמור שבת.
2. מבחינה חינוכית אדם שיגלה שהרבנים עבדו עליו ובאמת מעיקר הדין הדבר מותר עשוי לבעוט בכל יתר האיסורים, ויצא הנזק גדול מהתועלת.
3. ביהדות המטרה אינה מקדשת את האמצעים (ככלל מוחלט)
הוא טען כנגדי ש:
1. מותר לשקר בשביל שמיהו אחר ישמור שבת / יחזור בתשובה
2. אחרי שאותו אחד יחזור בתשובה ויגלה ששיקרו עליו הוא בדיעבד יצדיק את זה...
הויכוח המשיך להתגלגל ושאלתי אותו מה היה אומר אם כמרים נוצריים היו מתחפשים לרבנים ע"מ להעביר יהודים על דתם (ע"פ אותה סברה עקרונית שמותר לשקר ע"מ להחזיר בתשובה), האם לא היה טוען כנגדם שאם הם "מוכרים" דת אמיתית אין צורך לשקר?? הוא הודה שאכן לא היה לו טענה אליהם על בחירה בשקר (כי לשיטתו מותר לשקר ע"מ לקרב לדת...)
להבדיל, סיפרתי לו על רב ידוע (ראש ישיבה) בציבור הדתי ששינה דעתו והתקרב לחרדיות והתייעץ עם אחד מרבני הציבור החרדי אם להחליף את בגדיו וכיפתו למראה חרדי, הוא קיבל תשובה שלא לשנות את לבושו (ונדמה לי גם כיפתו) מיכוון שאז יאבד השפעתו בציבור הדתי לאומי.
והנה הציטוט:
"הגר"ח קנייבסקי אמר לי מעצמו שחשוב מאוד שלא אחליף את לבושי לחרדי, הוא אמר לי שחשוב שאהיה כתובת רוחנית לציבור הגדל והולך שעובר את התהליך הזה שעברתי עם תלמידיי"
אני מרב כזה לא מוכן לשמוע דבר, אם הוא גורם למצג שווא אצל מי שרואה אותו ומשמש כסוכן חרדי בציבור הדתי לאומי אני לעולם לא אבטח בו שלא ירמה אותי בדברים נוספים.
ואז ניסינו לחדד את השאלה במקרה הבא:
אני יושב אצל חבר (במוצ"ש, אולי כשהגעתי עוד היה שבת) והוא מציע לי חביתה שהכין באמצע שבת.
אפשרות של המכר החרדי: אני עונה שאסור לי לאכול את החביתה (על אף שמעיקר הדין ניתן להמתין "בכדי שיעשו" וכן לאכול, אני לא מגלה לו בכדי שאולי הוא ילמד מזה לא להכין חביתות בשבת וישמור שבת)
האפשרות שלי: להסביר לו שעל אף שמעיקר הדין מותר לי לאכול (אגב, לשיטת חלק מהאחרונים תהיה בעיה לאכול בגלל שכלי שבישל בשבת נהיה טרף) אני לא אוכל את החביתה ע"מ שלא לעודד ולא להינות מחילול שבת. נכון העמדה שלי יותר מורכבת אבל היא אמיתית, שלמה ומקיפה יותר.
נו, מה אתם אומרים?
אז עסקנו בענייני שקר ואמת, זה הרי מתקשר נפלא לנושא הבא: מעצרו של הרב דב ליאור שליט"א.
הרב דב ליאור
כידוע הרב ליאור לא מהסס לאמר את האמת שלו בקול גדול ובקומה זקופה.
מיכוון שאני לא רוצה לחזור שוב על כל ההסברים מדוע לגיטימי הימנעותו של הרב ליאור מלהגיע לחקירה, אני רק רוצה להסב את הקוראים לנקודה שלא יצא לי לשמוע אותה מועלת באמצעי התקשורת כל כך:
(אם יש פה כמה שחולקים על דעתי וחושבים אחרת בנושא אשמח לשמוע אותם בתגובות, אולי אגיב להם שם או אקדיש את הפוסט הבא לעניין)
הרב ליאור סה"כ נתן הסכמה*
איזה הצדקה יש לחקור את הרב ליאור על הסתה אם טרם הוחלט בכלל האם להעמיד לדין את מי שחיבר את הספר??? הפרקליטות טרם החליטה אם מחבר הספר עבר על החוק וכבר עוצרים לחקירה רב שרק כתב הסכמה....
ראוי קודם להחליט אם מגישים כתב אישור למחבר הספר ורק לאחר מיכן לדון במעמדו של מי שכתב מכתב הסכמה (יש מקום לדון אולי אין טעם לחקור לפני שיש פסק דין בעניינו של כותב הספר).
(*למי שלא יודע, הסכמה היא בדרך מכתב שמעיד שמחבר הספר הוא תלמיד חכם ראוי ואפשר לסמוך עליו בגדול שלא הוציא תחת ידו דבר שאינו מתוקן. אין זה כמובן אומר שהרב החתום על המכתב קרא את כל הספר והסכים לתוכנו)
ולפני שאתם מחליטים דעתם בנושא, פנו 7 דקות וצפו בוידאו של הרב בקישור:
http://goo.gl/vTIIe
עדכון של הרגע האחרון: ראיתי עכשיו ששופט בית המשפט השלום בירושלים, אלכסנדר רון, הורה לזמן לעדות פרקליטים מפרקליטות המדינה שהחליטו על הגשת כתב אישום נגד פעיל הימין איתמר בן גביר, כאשר נגד אחרים שביצוע אותה עבירה לכאורה (החזקת חומרי הסתה וגזענות) לא הוגש כתב אישום.
השופט אלכסנדר רון שדן באישום נגד בן גביר מגחך בהחלטתו על התשובות הלקוניות והכלליות של פרקליטות המדינה.
ההחלטה התקדימית לאפשר זימון לעדות של עו"ד שי ניצן ואחרים שמילאו תפקיד במערכת האכיפה, נועדה לברר האם קיימת אכיפה בררנית במקרה של בן גביר. (אני מקווה שכולכם מבינים את הקשר לפרשת הרב ליאור)
לעיון בהחלטה (לא ארוך) : http://goo.gl/19Io3
כרגיל, הערות/הארות יתקבלו בברכה פה/במייל/סמס/טלפון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
