היום, חיוותי על הבשרי, את הצדק העליון בצבא הגנה לישראל. המשפט נאמר בציניות מוחלטת, לצעירים התמימים שבינכם. אם יש משהו שאני באמת לא מבינה ואני רוצה להכות ממש חזק בראשי, זו השאלה למה לכל הרוחות הזלתי כל כך הרבה דמעות היום? העיניים שלי היו נפוחות ולכל עבר שפניתי הכול שאלו אם אני בסדר ונאלצתי להשיב בחיוך המאולץ והמקסים שלי - "אה...כן...הכול בסדר"

אז היום רבותיי!! קיבלתי עונש, בלי משפט, בלי הסברים! הרע"ן שלי מסר ברוב טובו בטלפון למפקדים שלי, שאני בעונש בזמן הלא מוגדר הקרוב. למה? הו בחיי! אלוהים יודע למה! ייתכן שזו מהסיבה שבצבא, חושבים שהחיילים הם משהו כמו כיסאות, שפשוט משתמשים בהם ותסלחו לי קוראים יקרים, אבל מתי הכיסא  שלכם בא אליכם בטענות לאחרונה? על פניו, זה מורכב מדיי ובטח שלא מעניין שהחיילים האלה שעומדים מאחורי המדים הם לפני כל בני אדם (אבל הם יודעים מצויין איךלך לזיין את השכל במילים יפות בטקסים ולהלן דוגמא לפלצנות ידועה בצה"ל: 'חיילים ומפקדים יקרים, זכרו שלפני המדים, הדרגות והסיכות, מאחורי...אנחנו קודם כל בני אדם) ויש להם רגשות, ומאחורי כל חייל עומד עולם במלואו ובין היתר...לא כל חייל שמוציא גימלים...הוא חפשן למען השם!!!

ואני מכירה בכל הקילשאות והאמירות ולמען האמת, בסיטואציות כאלה אני גם אומרת את זה לקרוביי שנמצאים בצרה זו. זה מאוד פשוט לומר שצה"ל זה גוף מגוחך ומטופש, ואני בטוחה שגם בצבאות בעולם תמצאו בעיות דומות...ולמען האמת, אני לא מאמינה שבעוד עשרים שנה משהו ישתנה.

הרס"ר מתנער מאחריות וכך גם המש"ק...המפקדים ממהרים להטיל עליי את המשימות, אומרים שאני אשמה, למה? כי בבדיקות השגרתיות שכל תורן עובר לפני המטבח, לא עברתי ומצאו בי לא כשירה. אז בהתחלה אמרו שזו לא בעיה שלי אך ברגע שמצאו כי הסיפור החל להסתבך, מיהרו להפנות אצבע מאשימה. הרמדית המקסימה שלי בחופשה לעומת המפקד השמוק שלי שרק פיזר הוראות חסרות תוחלת בטלפון וכמובן...לקח אותי לשיחת נזיפה תוך כדי שהוא חושב את עצמו פסיכולוג שחושב שהוא יכול לפענח את הבעיות האישיות/חברתיות שלי ולצידו, ניצבת בנאמנות הנגדת (מי ישמע, נכנסה לפני שעה וחצי לקבע וחושבת את עצמה לרב נגד) שהחליטה שמאז שסירבתי לסינג'ורים האלגנטים שלה, היא המפקדת שלי. אז היא הרימה עליי את הקול ואמרה שהטונים שלי לא מוצאים חן בעינייה ואני הצגתי בפניה את האמת, שהיא לא מפקדת שלי, ואני לא רואה בה מהווה עבורי גורם סמכותי שיכול בכלל להטיף לי ובטח ובטח שאין לה ולאף אחד בחדר הזה את הזכות לצעוק עליי.

ושוב...למה צעקו עליי? כי פסלו אותי בבדיקה שגרתית לחובשים לתורנות ספציפית. ומדוע אני הולכת לעשות בזמן הקרוב תורנויות רס"ר כעונש? כי הדרג הפיקודי העליון ביחידה, חיפש את השעיר לעזאזל ומצא. איך אמרו לי היום...הכי פשוט זה להאשים את ש.ג...

בנימה אופטימית זו, נקווה להמשך שבוע טוב יותר...ועבודות רס"ר בתכלס...זה לשבת בשקם ולשתות קפה :-)