החלטתי כן להתייחס לנושא החם, מאחר וגם ככה חשבתי לכתוב על אותם האנשים שהשפיעו עלי.
תמיד הייתי סקרנית וחיפשתי איך להכיר עוד אנשים, ממקומות אחרים, גם כילדה קטנה.
כשהאינטרנט הפך להיות כל כך נגיש עבורי, גם שם התחלתי לחקור ולחפש.
עם כל הסכנות שבזה, אני לא מתחרטת אפילו קצת על האנשים שפגשתי דרכו.
הפעם הראשונה שאהבתי באמת, שאמרתי "אני אוהבת אותך" והתכוונתי לכך, הייתה דרך האינטרנט, דרך ישראבלוג.
הקשר הכי מוצלח שלי, אם ניתן לקרוא לו כך, נוצר מפה, בין התגובות, הפוסטים, המיילים ולבסוף גם הטלפונים והשיחות הארוכות.
ולמרות שזה נגמר לא בצורה הכי טובה, ושקשה פתאום להיעלם כאשר הוא מופיע בכל מקום, כל הזמן באתר הזה,
אני לא מתחרטת בכלל, זאת היתה החוויה הכי מלמדת שיכולתי לעבור, ללמוד ולהתפתח ממנה.
וכיום, שהקשר מתחיל אולי קצת להשתקם, וכן לחזור לכיוון העבר, של הידידות, למדתי להעריך אותו אף יותר.
עוד אחת ממערכות היחסים האחרונות שלי התחילה מפה, דרך האינטרנט.
גם אותה אני שמחה שלא פספסתי, עם כמה שהיא היתה לא מוצלחת.
אחת מהחברות הכי טובות שלי, הכרתי דרך פורום מטופש, לפני 4 שנים בערך אולי יותר.
מלדבר לדבר בתגובות, ובמסנג'ר, ולהיפגש באמצע מקום ציבורי, נוצר קשר עמוק.
שמחזיק מעמד שנים, ולדעתי גם יחזיק עוד הרבה.
ברגעים כאלו, אני שמחה שלא הקשבתי להוראות שבית הספר וההורים אמרו לי שלא לדבר עם זרים.
לא הייתי מגיעה לקשרים האלו, למצבים האלו שעברתי איתם הכי הרבה ללא האנשים שמעבר למחשב.