the ugly TRUTH

אני נראת רע עכשיו... כי בכיתי. כמו שאריק איינשטין אומר- "כשאת בוכה את לא יפה". הוא צודק.

רע לי. זה נמאס, כשאין מה לאכול, כשאין מה ללבוש, כשאמא עובדת יותר מידי שעות ביממה וכשאבא מתנער.

ואני בבית מקבלת צעקות מנושים, כאילו החוב שלהם הוא שלי.

ואתה? חתיכת נכה רגשית. כל כך נמאס לי מהחיים האלה. הולכת לחתום קבע לכל החיים, כי אין כסף לחיות, אז בטח שאין ללימודים. אבל זה בסדר אני גם ככה לא הטיפוס הלומד. הא.

שם הכל יהיה בסדר, אמא, אל תדאגי. יהיה כסף. ואבא יקבל את מה שמגיע לו.

אבל פה? החיים בזבל, אבא חי חיים של בן 18 עם אשה אחרת. כי בחיים משתלם להיות רמאי.

אין כסף, אין לו שקל. הכל כסף... נכון אבא?!?!

הלוואי תמות.

יש את השיר- i wanna be a billionaire. חשבתי שזה שיר דפוק ושטחי, אבל למה לא בעצם. גם אני לפעמים רוצה דברים שאין לי. גם לי מותר לפעמים לא להסתפק במה שיש לי. אמא תסלחי לי.

ואתם?? תחנקו כולכם.