ארגג אף פעם לא הייתי טובה בפוסטים ראשונים LOL
בכל אופן, יש לי בלוג אחר.. אממ אופטימי כזה.
והאמת היא שנמאס לי. שלא תבינו לא נכון, טוב לי בחיים האלה, אבל לכולם יש את הרגעים האלה שבא להם לשבור משהו או משהו כזה.
בחיים שלי אין לי חברים שאני יכולה להתלונן בפניהם (וזה סיפר ארוך ומלא היבטים פסיכולוגיים כשלעצמו) ויש לי את אמא שלי שאני אוהבת נורא, אבל ת'כלס מי הולך לאמא שלו ומתלונן על זה שנמאס לו מהעולם.
אז בבלוג הזה אני לא הולכת להתבכיין על מצב רוח רע שקמתי איתו בבוקר, אני הולכת לזרוק לעצמי את האמת בפרצוף, את כל השטויות שעשיתי, ושאולי לא הכל לטובה והשמים לא תמיד כחולים.
יש לי דברים בחיים האלה שמעולם לא אמרתי אותם בקול, התביישתי או חששתי לעלות אותם על שפתיי. יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי והם כל כך לא.
כל אחד מכיר פן אחר שבי ולפי זה שופט אותי, צר לי לאכזב אותם.
בגלל זה אני לא סובלת אנשים, כי הם מסוגלים לשפוט אותך ע"פ מעשה אחד (ואני לא טובה מהם) בגלל זה אני לא אוהבת לשהות בחברת אנשים... אני שונאת לבקר את ההתנהגות שלי.
בבלוג זה אני אכתוב על כל מה שאני עוברת ביום יום, אבל לא מהזוית של הילדה הטובה. אם הבלוג השני שלי 'מתנצל' אז הבלוג הזה הוא ההיפך.
לא אכפת לי מי קורא כאן. אני אהיה פה גזענית, טיפשה, שמנה וכל הדברים שאתם לא רוצים בבית שלכם.
בקיצור, have fun
ואולי לא הבנתם מה הפואנטה... אבל אני הבנתי וזה מה שחשוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Muskan
