מייאו.
בדיוק שוטטתי לי בבלוגים של אנשים ותהיתי, למה אף אחד לא מעדכן כדי שיהיה לי יותר מעניין כאן?הא?הא?הא?
ואז. אז נזכרתי שאת הבלוג השקסי שלי לא עדכני כבר שנים.
אז הנה- מעודכן!
עברו בערך שבועיים וחצי מאז שהייתי באילת עם הבנות, ופאק, כל יום שהייתי שם חשבתי על מה אני ארשום כאן (כן. קשה.) ובכל זאת לא כתבתי שום דבר, ושוב שום דבר, ושוב שום דבר. ולמה? בוא נגיד שלא היה משהו כזה שאני יכולה לתאר כ...
"אילת 2007. גמאני הייתי שם"
אלא יותר כ..
"כן, גמאני איפשהוא בשלהי 2007 נסעתי לאילת עם חבורת בנות".
שלא תבינו אותי לא נכון, לא היה כזה נורא, המלון דווקא לא היה כזה נורא(אם נתעלם מהשתן בחדר מדרגות, הזוהמה במסדרון והכמויות המסחריות, ממש מסחריות של ערסים שהיו שם), אבל משהו באווירה, לא יודעת, זה פשוט הרגיש מסריח מההתחלה.
אבל למה להתלונן? בואו נספר לכם על הרגעים הטובים וגם על הרגעים(פשוט רגעים) שהיו:(מסודר לפי הסדר של הימים;])
[זה מין סיכום שכזה, בשבילכם, אני לא זקוקה לו;]]
DAY 1-"אל תגידו שלא אמרתי לכן!"
הציטוטים:
"הדרך עוד לא כל כך ארוכה נכון?"- נופר חיקי. עדיין אופטימית.
"כפרה, אני לא יכול בלעדיה"-זה היה בניסוח קצת אחר אבל כעקרון זה ערס שהסביר לי כמה הסיגריה חיונית לחיו.
הרגעים:
*לפתוח מסיבת ערסים מטרוסקסואלים אצלך בחדר שבעצם כל רצונך היה לייבש את השיער בפן שלהם*
*לגלות שהערסים המטרוסקסואלים שפתחו מסיבה בחדר שלך הזמינו עוד חברים למסיבה. בחדר שלך.*
*לפגוש מישהי מהילדות הרחוקה, שבמקרה הגיע למלון, ועדיין, לא לדעת מה לאמר לה*
*לצפות בחבורת בנות יוצאות בצווחות מה"נייטמר" אחרי שאמרו לך: בואי, נו זה לא יהיה כזה מפחיד.*
הערך דרך-פעם ראשונה בטיילת לטיול הזה. נחמד.
DAY2-הכל נשאר במשפחה
הציטוטים:
"מה, גם גל פה"- בן דוד שלי מצרפת, שגילה בדיוק כמוני שהוא לא לבד באילת.(האמ דודים אילתים, ועוד בני דודים שבאו לביקור)
-לא זכורים לי עוד-
הרגעים:
*לחשוב שעיר המלכים נמצאת ממש ב"חצר האחורית" של המלון שלך ואז לגלות שמפריד ביניכם ים*
*עיר המלכים. עיר המלכים. ושוב עיר המלכים. כל המבוכים, התעתועים, המגלשות וכו'- היה ממש כיף!*
*שרתון. סוף סוף מלון אמיתי. ישבתי לי על שפת הבריכה וביליתי במלון עם מזגן חזק ועם בני דודים שלי*
*משרתון עברתי לדן פנורמה. עוד דודים. מצחיק ונחמד. אוכל מאוד. מאוד. מאוד טעים*
אחר כך בלילה לא היה כיף. ובטח שלא מוי כיף.
הערך דרך-פעם שנייה שלישית רביעית וחמישית בטיילת לטיול זה. בטח לא נבקר שם יותר.
DAY3-כן זאת הפעם הראשונה שלנו בניופארם!!!!111
הציטוטים:(או יותר נכון הציטוט)
דמיינו אותנו הולכות בטיילת(כן. שוב.)ואחרי חבורת אנשים שבטוחים שאנחנו לא מקומיות. אני הייתי היחידה ששמעה אותם?.
"בונז'ור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ממשיכות ללכת. כי רק אני שומעת.
"מאדםםם בונז'וווררררררררררררררררר!!!!!" ממשיכות ללכת כי רק אני שומעת.
"טמווואההה טמוואההההה!!!!" ממשיכות ללכת כי רק אני שומעת.
~האנשים מחליפים תוכנית~
"אקסקיוז מייייי!!!!!!!!!!!"ממשיכות..
"אקססססיוווזזז......(ורד פולטת צעקה של "לאאאאא" לאחת מאיתנו, האנשים מאחורינו מתחילים להבין)
"היא אמרה לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
כנראה שמרמת הפאדיחה הם הסתלקו.
עוד ציטוט:
"אני חיה לי כאן בסירות האלו.(מאוד נינוחה) בבוקר אני מארחת חברה לאדוני (עדיין נינוחה) ובערב(כבר ממש לא נינוחה..) לאדוני אין כוח לצאת איתי!!!!!!111" אישה שפגשנו על הסירת מנוע מספרת לנו על המערכת יחסית שלה עם בעל הסירה.
הרגעים:
*אבובים זה מוי כיף, שירותים ציבוריים לעומתם, זה לא*
*להיות על החוף זה מוי כיף. ללכת חצי שעה בחום אימיים ברגל זה לא*
*לשיר שיר ערש ל3 בנות ב4 לפנות בוקר- מוי מוי כיף*
הערך דרך-פעם שישית ואחרונה בטיילת לטיול זה!!!:]
DAY4-מריחים את הבית.
הציטוטים:
~לא זכורים לא ציטוטים~
הרגעים:
*לגלות שאתמול לא הייתה הפעם האחרונה שלנו לטיול זה בטיילת*
*להגיע הבייתה!!!*
חתיכת סיפור כתבתי, בכל מקרה, כמו שאמרתי היו רגעים כייפים, כמו עם המשפחה שלי, בעיר המלכים ובלילה האחרון והיו גם רגעים פחות, שאותם, אותם אולי עדיף להשאיר באילת.
את לא דומה, ואת חושבת שאת זהה
את לא משלימה אותי, ואני לא כל כך מבינה איך חשבתי שכן.
נמאס לי לצרוח את האמת בפרצוף, כבר עשיתי את זה וכל מה שקיבלתי הייתה שתיקה אחת ארוכה.
אולי אם אני אעשה את הכל בדרך אחרת, הדברים יזוזו כמו שאני רוצה.
הגיבו אנשים!!:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*גלגולה*
